בית קטן בערבה

יש אור במנהרת ההומלסיות שלנו. ביום שבת הלכנו לראות בתים. אחד מהם, בית קצת מוזר שקומתו הראשונה נבנתה ב1996 ועליה הונח בית עתיק לשימור בן 2 קומות מ1930 שנעקר ממקומו בעיר השכנה. מלכתחילה לא היו לנו ציפיות לגביו, אבל בגלל מיקומו הנכון בשכונה הנכונה החלטנו להעיף מבט בכל זאת. השארתי את אפי והילדים באוטו וזיפזפתי במהירות בין החדרים. היה לו הרבה קסם ביתי חמים וגינה נהדרת אבל מיד הגעתי למסקנה הידועה מראש שהוא יותר מדי גדול ובעל יותר מדי קומות בשבילנו (אנחנו לא אוהבים מדרגות). בשם הנימוס לקחתי מהמתווכת תכנית של הבית עם שרטוט של החדרים. חזרה בבית בעודי עוברת על הפרסומים של דירות להשכרה, דינג! נדלקה נורה מעל לראש שלי. שני החלקים של הבית נפרדים לחלוטין עם כניסות נפרדות, למה למשל שלא נגור למטה ונשכיר את הלמעלה, ככה נקבל את הבית החד קומתי בשכונה הנחשקת כולל עזרה נכבדת בתשלום המשכנתא. גם זכרתי במעומעם שהמתווכת אמרה לי בדרך החוצה שאפשר להוסיף לבית עוד 20 מר'. לקחתי את התכניות והתחלתי לשרטט במרץ.

תמונות של הבית להנאתכם. (הסלון הצהוב והשירותים מהלמטה)


טלפון לקרי וצ'יק צ'ק מצאנו את עצמנו חזרה בבית הפעם עם קבלן שאישר שהתכניות להגדיל את החלק התחתון אפשריות ונתן הצעת מחיר. כדי לקלקל את השמחה, המתווכת שלהם הודיעה לנו שכבר הוצעה הצעה על הבית שתלויה בכך שהמציעים ימכרו את הבית שלהם (Pending sale). לדבריה הסיכוי שימכרו אותו קטן כי הוא על כביש ראשי, הם רוצים יותר מדי בלה בלה בלה. בתכל'ס זה אומר שאם תתקבל ההצעה שלנו נצטרך לתת להם 48 שעות להחליט אם הם מוותרים על הבית או קונים אותו למרות שעדיין לא מכרו את שלהם.

למרות הביאוס הקטן הזה החלטנו לחתום על הצעה רשמית, 50000 פחות מהמחיר המבוקש. 24 שעות מורטות עצבים אחר כך הם חזרו עם 30000 יותר - החזרנו 10000 פחות - החזירו 8000 יותר - עשינו את פרצוף הפוקר הכי משכנע שלנו (שלא ממש הזיז לאף אחד כי הכל נעשה טלפונית דרך המתווכות) וסירבנו לזוז. הם עשו פוקר פייס משלהם וכולנו הלכנו לישון. למחרת בבוקר קיבלנו טלפון מקרי שהם מסכימים. שמחנו אבל עוד לא רקדנו ריקוד שמח (בגלל ההצעה השניה וכל זה). ההצעה שלנו לעומת זאת תלויה בבדיקת בית (house inspection) ובאישור מהעירייה שאפשר להוסיף את ה20 מ"ר שהמתווכת הבטיחה.

קרי ואני עם ההצעה במקדונלדס (יש משחקיה לילדים ואפשר לחתום בשקט יחסי)



הבוקר התייצבתי עם קרי בעירייה בעוד אפי משעשע את הילדים בספרייה העירונית. תוך דקה וחצי שלפו לנו את ההסטוריה וכל השרטוטים של הבית (והבתים השכנים), ועברו איתנו בסבלנות מדהימה על הכל. לקצר סיפור ארוך, אפשר להרחיב אבל יש צורך לעשות מדידות של השטח (survey) כדי לדעת אם אפשר להרחיב קדימה או רק אחורה. בנוסף מסתבר שהבית יושב באיזור בעל חשיבות ארכיאולוגית אז צריך אישור מארכיאולוג. בזמן ניפוח השכל (היעיל והאדיב) בעירייה הסתובב לו בבית הinspector. שלוש שעות מישש כל בלטה פתח כל דלת וסובב כל כפתור. כשהגענו הוא ערך לנו סיור בבית והצביע על הליקויים שמצא, הרוב דברים מינוריים או קשורים לתחזוקה שוטפת. למקרה שלא הקשבנו/הבנו, קיבלנו גם קלסר עצום מימדים ובו מסודרים הממצאים לפרטי פרטים עם הסברים והמלצות לתיקון מקוטלגים לפי דחיפות. גם עליו הוא עבר איתנו. תענוג.

הילדים בספריה העירונית



השלב הבא לקבל את אישור הארכיאולוג (קרי מטפלת בזה תודה לאל) ואז נחזיר את הכדור לחבר'ה עם ההצעה הקודמת. עוד שבוע בדיוק נדע סופית. תחזיקו אצבעות, גם ברגליים.

אם שרדתם עד עכשיו ואתם לא ההורים שלנו, כל הכבוד. אכן סיפור מהאחוריים.

מה עוד יש לנו לחדש לכם?
גור ואנוכי התכסחנו במספרה. נמאס לי סופית מההתעסקות בשיער שלי, מקליפסים, וגומיות. בעיקר נמאס לי מהשיעבוד לצביעות החודשיות. החלטתי להאפיר בגאון. כבר חודשים שאני מטפחת שורשים בסתר, והתספורת החדשה מוציאה אותם מהארון בגדול.



ולסיום מושית החיפושית שמצאה את דרכה לתוך ג'וליאן, מזל טוב?


נשיקות יקרים