ג׳יימי הקבלן האמיץ (חבר של קרי המתווכת) לקח על עצמו את הורדת הקיר המסתורי שבין המטבח וחדר האוכל המיועדים שלנו. הוא התייצב ביום שני ב׳ בבוקר חדור מוטיבציה (אף קנדי שמכבד את עצמו לא מגיע לעבודה לפני 9) התחיל לנסר במרץ, ועד שחזרתי עם גור ושלי ב11 נשאר רק השלד של הקיר עם מה שנראה כמו אלפי חוטים משתלשלים מכל עבר

שלי לא נשארה חייבת, נעמדה מולו עם ידיים על המתניים ושאלה בטון מאיים ??what do my house. הוא לא ענה על ההאשמה ורק אמר !Your'e cute

ביום למחרת הוא חזר עם זוג חשמלאים שעבדו כל היום לפתור את סבך החוטים. בעקבותיהם הגיעו מהנדס ושרברב. עם כל איש מקצוע הקיר הלך וקטן וענן האבק והטינופת הלכו וגדלו יחד עם געגועי למגב וסמרטוט פשוטים. כלי ניקוי הרצפה כאן כוללים סחבת חוטים מדובללת ומגעילה שמורחת את הלכלוך יותר משהיא מנקה, או לחלופין מעין מגב שטוח פיצפון שמלבישים עליו מגבון לח. כבר יותר יעיל לרדת על הברכיים כמו סינדרלה.

בשלב הבא (ביום שישי) יותקן  המטבח. תמיד דמיינתי איזה כיף יהיה לעצב סוף סוף מטבח כמו שאני רוצה אבל לא תיארתי לעצמי כמה החלטות קשות וקריטיות כלולות במשימה הזאת. וכך במקום ספרות יפה (או הקטלוג של איקאה) קראתי השבוע הוראות התקנה של קולטי אדים עד השעות הקטנות של הלילה כדי למצוא אחד בגובה המתאים והשתתפתי בדיונים וירטואלים סוערים בסוגיה - מהו המרחק האופטימלי בין האי לארונות שמסביבו.

ביום חמישי נחגג כאן  St. Patricks Day. שהוא חגם של אלה שמוצא אבותיהם מאירלנד. ובאמת שמנו לב שיש כאן תופעה של ריבוי ג׳ינג׳ים, בהערכה גסה כל בנאדם חמישי כאן כתום ומנומש בדרגה כזאת או אחרת (קרי, ג'יימי, המורה של איתי, הסייעת בגן של גור, וכמה מהשכנים שלנו למשל). בית הספר שלח התראות חוזרות ונשנות שיש לבוא בלבוש ירוק (כצבע התלתן) מי שלא מציית, צובטים אותו חבריו הירקרקים. בגן של גור סומנו עקבות ירוקים קטנים של Lepricon (גמד אירי ירוק) על הרצפה והילדים עקבו אחריהן כדי למצוא את סיר הזהב (מלא מטבעות שוקולד) שהחביאו הגמדים החמקנים. גור דיווח שהוא הוביל את החיפושים (וגם את הנשנושים). גם אצל איתי צויין היום בשלל פעילויות ירוקות. 

ועדיין בענייני בית הספר אנחנו ממשיכים להיות מופתעים לטובה מההשקעה וההתחשבות בילדים. המורה של איתי הלכה ביוזמתה וחיפשה לו עוגיות נטולות גלוטן כדי שיוכל להשתתף במסיבת התה השבועית שנערכת בכיתה. המסיבה אגב נערכת אחרי מבחן האיות השבועי כדי לאפשר לילדים להרגע מ"הלחץ". ביום אחר היו הרבה הודעות לכתוב ביומן (5) אז במקום לעייף את הילדים  או להלחיץ אותם פן לא יספיקו לרשום את כולן, המורה הדפיסה אותן, גזרה (איתי עזר לה) והילדים הדביקו ביומנים. לכאורה זה דבר קטן, אבל כשעוד הלכנו לבית ספר בארץ, הכתבות טלפוניות מייגעות של היומן (מייגעות גם עבור החבר המקריא) היו דבר שבשגרה, אז המחווה הפשוטה הזאת מייצגת עבורנו שיפור לא קטן באיכות החיים

הגננת של גור אומרת שחל שיפור בתיפקודו בגן, להוציא תקרית קלה בה הוא אמר לילדה שהפריעה לו לדבר Shut up ( הילד לומד אנגלית!). אחרי שהתאוששה מההלם, היא הציעה לו להגיד במקום stop. היא גם אירגנה לו מזרון קטן שהוא יכול ללכת אליו לנוח כשרמת התסכול שלו עולה או שלא בא לו להשתתף בפעילות.

 שני הבנים מדווחים על חוסר מוחלט בצעקות. במהלך כל השבועיים אף אחת מהמורות והגננות לא הרימה את הקול אפילו פעם אחת. מעניין מה היו חושבות אם היו נקלעות בטעות לכיתה ישראלית. 

שלי מצידה אוהבת מאד את "הגן של שלי" כפי שהיא קוראת לו. בפועל זו משחקיה בשעות הבוקר לילדים בגילה. היא מעבירה לנו יופי את הזמן עד שלוקחים את גור מהגן.

בגן של שלי - לומדים לשחק הוקי מגיל צעיר.

ארוחת בוקר ירוקה לכבוד St. patricks day  - ביצים ירוקות. לא באמת ציפיתי שהיא תאכל אבל אחרי כמה רחרוחים חשדניים היא נבלעה. אפילו ג'יימי והפועלים רוקנו את הצלחות.

אם אתם מרגישים הרפתקנים המתכון פשוט. מערבלים בבלנדר ביצים ו Kale ( עלים ירוקים כהים מסולסלים שאין בארץ אבל בטח אפשר להחליף בתרד) ומכינים כמו מקושקשת עם המון חמאה.

ואפרופו ארוחות בוקר מוזרות הנה עוד אחת שהפכה אצלנו לקבועה. קשה להאמין אבל הפודינג השוקולדי המהמם הזה עשוי מאבוקדו. רק  אל תגלו לילדים מה יש בו עד אחרי שהם טועמים כמה כפיות ואז הם כבר לא יכולים להפסיק. 

שוב בבלנדר שני אבוקדו (רצוי גדולים כי יש להם פחות טעם אבוקדי) שני כפות גדולות של קקאו איכותי (לא שוקולית) וממתיק לבחירתכם (אני שמתי קצת מייפל) אפשר להוסיף גם שמנת מתוקה ואז זה יוצא יותר שוקולד חלב.

חשבתם ששכחנו את פורים? שוויץ אחרון באוזני המן נטולי הגלוטן שהכנתי בפעם הראשונה אי פעם (בארץ הייתי קונה מוכן). נשאתי תפילה קטנה לספתי שלי ז"ל שתהיה לידי ברוחה ותעזור לי. זה עבד! הם יצאו פיצוץ. לקחנו אותם למסיבת פורים שארגנו החברה מהאוניברסיטה ואפילו אוכלי גלוטן מושבעים ליקקו את האצבעות. הסוד (חוץ מרוחה של ספתי) חבילה של קרים צ'יז וחבילה של חמאה. אבל זה בעצם לא סוד. יותר שומן=יותר טעים, ובניגוד למה שמספרים לנו גם יותר בריא.

 

 מיחזרנו את התחפושות מHelloween. גדול עלינו פעמיים בשנה.

האביב התחיל כאן רשמית. הילדים יצאו לשבועיים spring break. חרקים וציפורים התחילו להופיע בגינה והטמפרטורות מתחילות לטפס מעל ל-10. זה נכון שמתרגלים לקור. אחרי 3 חודשים של 5 מעלות בממוצע, 11 מעלות מרגיש לי חמים מספיק בשביל חולצה דקה וזקט עור. (שרה, הילדים עוד לובשים מעילים עבים) ילדי השכונה יוצאים בימים יפים לרחוב לשחק עם אופניים, סקייטבורדים ושאר צעצועים מניידים. השכנים שלנו הוציאו שער הוקי והילדים משחקים על הכביש (עוברת מכונית בממוצע פעם בשעה ואז מזיזים לכבודה את השער) יש להם ילד בגיל של איתי בשם Riley ובת Hanna שעברה כבר קורס עזרה ראשונה לבייביסיטריות. אנחנו בונים עליה ברגע שלא יהיה פה אתר בנייה.

לקוראינו חובבי הטיולים והנופים, השארו עימנו. אחרי שהבית יתפוס צורה אני מבטיחה, יהיו פחות מתכונים ויותר מקומות יפים.

נשיקות יקרים