סן פרנסיסקו על המים

האטרקציה המרכזית ב-San Simeon, היא Hearst Castle אבל קראנו שהסיורים המודרכים שלהם לא מתאימים לילדים לא מאולפים (אסור לגעת בכלום, אסור לדבר, אסור לרוץ וכו..) ולבד אפשר לסייר רק בגנים. ויתרנו ובמקום נסענו לבקר את כלבי הים הפיליים (Elephant seals) בחוף הקרוב. יצורים ענקיים שנקראים כך כי לזכרים יש חוטם גדול למדי שמזכיר חדק. אלפים מהם רובצים על החוף, משתזפים בשמש. מרחוק הם נראים כמו סלעים. הזכרים הפיליים משוטטים בעונה זאת אי שם בים בחיפוש אחר מזון לכן ראינו רק את הנקבות, התינוקות והזכרים הצעירים שעוד לא גידלו חוטם ונראים כמו כלבי ים רגילים אבל ענקיים.

הדרך לסן פרנסיסקו לאורך כביש החוף היא מהדרכים היפות בארה"ב. צוקים דרמטיים שמעבר אליהם האוקיאנוס הגדול. פה ושם אחוזה מבודדת או חוות בקר עם נוף מוווווושלם (בגלגול הבא אני חוזרת בתור אחת הפרות).

לבאים מצפון יש כל כמה קילומטרים עצירה לנקודת תצפית מעתיקת נשימה. לבאים מדרום (אנחנו) יש קדחת. אין שום אפשרות לעצור ולצלם. תצטרכו להאמין לנו כמה זה יפה. מה שעוד אין זה תחנות דלק. אנחנו ילדים טובים, ממלאים ברגע שהמיכל מגיע לרבע האחרון, במיוחד כשגוררים מאחור בהמה כמו ג'וליאן (ואל תספרו לו שקראתי לו ככה) הדלק ממש מתאדה. אז תוך כדי נסיעה על הכביש המדהים הזה הגענו לרבע מיכל והורנו לGPS לחפש תחנת דלק. הGPS חשב הרבה והגיע למסקנה המצערת שהדלק הקרוב נמצא כ-80 ק"מ צפונה. אפשרות אחרת, לחזור אחורה 40 קילומטרים. נשאנו תפילה שאין הרבה עליות (ששורפות הכי הרבה דלק) והמשכנו קדימה. כמובן שכמה דקות אח"כ התחילו עליות, מהתלולות שראינו בטיול כולו. נהיה ברור שלא נצלח 80 ק"מ וכבר תכננו איך אנחנו עוצרים ואפי תופס טרמפים. ואז הופיע בצד הדרך מעין פונדק דרכים מפונפן, עצרנו בו כדי לשאול אולי הם יודעים אם יש דלק יותר קרוב ואז קלטנו שיש להם שתי משאבות דלק. כשהתקרבנו שיפשפנו את העיניים, המחיר לגלון כפול מהמחיר הרגיל. ניצלנו וגם נוצלנו.

הגענו לקמפינג הפסטורלי שלנו כדי לגלות שוב שעל פסטורליה משלמים בקליטה סלולרית דלה. בגיחה ראשונה לסן פרנסיסקו עברנו על ה Bay bridge, אחיו המקופח שלא בצדק של ה-Golden gate. נסענו ישר לFisherman's Wharf המשקיף למפרץ כדי לספוג מהאוירה המיוחדת. עץ כריסמס ענק קיבל את פנינו בכניסה. כלבי ים השתזפו על הרציפים של הסירות (אולי בכלל עדיף לחזור בתור אחד כזה..)

למחרת יצאנו לכבוש את ה-Golden gate על אופניים. דמיינתי נסיעה רגועה כמו אלה שעשינו עד כה, אבל שכחתי שכאן זה סן פרנסיסקו ויש כמה עליות וירידות. התנשפתי והזעתי, בעליות התלולות ירדתי והולכתי את האופניים. תירצתי תירוצים, שאני סוחבת את שלי ושקיבולת הריאות שלי מופחתת בשל ברונכיט ספזטית כשהייתי קטנה, אבל האמת היא שאני פשוט פדלאה. אפי סחב כמו חיה רעה בכל העליות כאילו כלום עם גור כמשקולת. הגשר מקרוב והנוף שנשקף ממנו היו שווים את המאמץ.

מנוחת הלוחמים, פיקניק עם "חסהבורגר" - המבורגר עטוף בחסה

אלקטרז הוא אי קטן במפרץ סן פרנסיסקו, עליו יושב הכלא הקשה בתולדות ארה"ב. האסיר האחרון עזב בשנות שישים והיום המקום הוא מטחנת כסף תיירותית. הגישה אל האי היא במעבורת והנוף הנשקף ממנו של סן פרנסיסקו הוא העונש האמיתי למי שהיה אסור שם. כל הטוב הזה כאילו במרחק נגיעה. לקחנו סיור מוקלט של הכלא עם עדויות של אסירים וסוהרים ולמדנו על נסיונות הבריחה המתוחכמים.

ארוחת הבוקר - האוכל נחשב טוב, אבל בתקרה היו מיכלי גז למקרה שמישהו יקבל רעיונות מכל המזלגות והסכינים

לכבוד הויזות הקרבות התחלנו לצבור רכוש וקנינו לילדים קורקינטים וסקייטבורד כהכנה לסנובורד בהר whistler.

ולבסוף ביקור ב-California Academy of sciences שילוב של אקווריום עם פלנטריום ומוזאון טבע.

מחביבי הקהל, פינגווינים בתצוגה מתוחכמת שמאפשרת לראות אותם מתחת למים, וקלוד התנין הלבקן.

סופהשבוע מאיים להיות גשום אבל בכורת הסרט הקרבה של הארי פוטר מחממת לנו את הלב.

נשיקות יקרים