מן הנימוס

ידענו שהקנדים עם מנומס אבל לא באמת הבנו עד כמה.. השבוע עמדנו עם לסת שמוטה לנוכח הסיטואציות הבאות
1) צומת ראשית, רמזור מקולקל מהבהב באדום. מארבעה כיוונים מכוניות מחכות בטור מופתי. 4-5 מכוניות עוברות מכיוון אחד ואז הטור עוצר ו4-5 מכוניות עוברות מהצד השני וכן הלאה מרחוק היינו בטוחים שיש שם שוטר שמכוון את התנועה אבל לא היה שום שוטר, לא היה צורך.

2) כביש בינעירוני, משאית עומדת בנתיב שלי (ימין) יש מכוניות מאחורי בנתיב השמאלי. אני עוצרת מאחורי המשאית כדי לתת להם לעבור. המכוניות עוצרות (לחלוטין לא רק מאטות) בנתיב השמאלי כדי לתת לי לעקוף.

3) מופע ריקוד (קרי הזמינה אותי) 2700 איש בקהל (ספרתי) במהלך ההופעה אף נייד לא מצייץ, אף מלמול לא נשמע. איש אחד השתעל אבל אני די בטוחה שהוא היה על סף חנק ואחר כך הוציא את עצמו החוצה. היו 3 הפסקות במהלך הופעה. 2700 אנשים זרמו מהאולם וחזרה אליו 3 פעמים ללא שום פעמון או זמזם. כולם היו ישובים במקומותיהם לפני הרמת המסך אף אחד לא נכנס לאולם אחרי שההופעה התחילה. אף אחד.

4) 9 בערב, פקק תנועה ארוך בכביש ראשי. היתה תאונה רצינית עם 3 מכוניות. עומדים במקום כבר שעה. איתי וגור צריכים פיפי דחוף (שלי ישנה, יש אלוהים). בלית ברירה אני מוציאה אותם לעשות בשוליים. אף אחד לא חולם לנסוע שם חוץ מהמכוניות שמטפלות במצב. איך המכנסיים יורדות, והמכוניות מאחורינו מכבות את האורות כדי לתת לנו קצת פרטיות.

5) שאלה אמיתית במבחן התאוריה בדרך לקבלת רשיון נהיגה קנדי (חברה דיווחה, אנחנו עוד מדחיקים)
ביום גשום, אתה נוסע במכוניתך ליד רוכב אפניים, אתה:
א) מאט מתחת למהירות המותרת
ב) מאותת לשמאל כדי להזהיר מכוניות מאחוריך
ג) מדליק אורות כדי לראות אותו יותר טוב
ד) מתרחק ממנו כדי לא להשפריץ עליו מהשלולית

התשובה הברורה לכל קנדי מצוי היא כמובן ד' - שילמדו המהגרים הברברים, כאן בקנדה להשפריץ על מישהו מים מהשלולית חמור פי כמה מלדרוס אותו.

אתם מבינים את הרעיון, ההתחשבות באחר כאן היא ערך עליון. לא כל כך ברור מאיין זה נובע, לא צפוף כאן כמו במדינות אחרות היפר-מנומסות (יפן למשל) להפך, יש המון מקום. אולי מלכת אנגליה שעברה כאן השאירה את חותמה . בכל מקרה יש לנו אישית עוד הרבה עבודה עצמית עד שנגיע לסטנדרט המקומי ונשתחרר מתרבות ה"דחוף ורמוס כפי יכולתך" אליה הורגלנו.

ועכשיו אני אהיה מנומסת ואשחרר כמה תמונות. ואיריס יקירתי, אף אחד (חוץ ממך אולי) לא רוצה לראות את אפי ואותי (בו הווו הוו) רוצים לראות את הילדים. חוץ מזה שהשיער שלי התחיל לגדול ואני נראית שתי טיפות כמו דודי שמחה, עד שהוא יגיע לאורך סביר יהיו מעט מאד תמונות שלי.

באיקאה


יאמי! קרח בטעם סלמון חינם בסופר



באקוואריום של וונקובר



Lynn Valley Canyon הגשר התלוי שם הוא אחיו הקטן והחינמי של גשר Capillano הסמוך. מסלול קצר ביער הגשם מוביל לנהר המקסים עם אבנים במרחק מושלם לדילוג.







ביום רביעי (או שמא חמישי? צריך לשאול את קרי) אנחנו מקבלים לידינו את המפתחות לבית, ואז יתחיל המירוץ לשיפוץ. אנחנו מתרגשים מאד וככל שזה מתקרב ג'וליאן נמאס יותר ויותר, מכירים איך זה? האור בקצה המנהרה וכו.. אבל אל תספרו לו.

נשיקות יקרים