Subscribe via email

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner

יום שני, 4 באפריל 2011

כיפאק איקאה!


שלוש קריאות כיפאק איקאה! מה היינו עושים בלעדיה? 3 מתקינים הגיעו על הבוקר ועד 3 אחה"צ הצליחו להפריח את ערימת הקופסאות השטוחות לארונות מטבח אמיתיים. אפי נשלח לאיקאה למשימת השלמת ציוד מתוחה שאף התקנה לא עוברת בלעדיה. היה לנו מזל והכל היה במלאי, לחלוטין לא מובן מאליו.
אז הארונות עומדים והמרווח בינם לבין האי מושלם (למי שדאג). מחר מגיע איש הרצפה כדי להשלים את הגימור החום של רצפת הבטון (תהליך תלת יומי). ביום שלישי יותקן השיש שהוא בעצם לא שיש אלא קווארץ (Quartz) וברביעי יגיע השרברב לחבר את הכיור, הברז, המדיח, הגז והתנור. המקרר וקולט האדים כבר יחכו להם (אמן) ואז רק נשאר רק להדביק אריחים על קיר מאחורי השיש. פיו! קשה להאמין שאבותנו הפלאוליתים הסתפקו באבן חדה ומדורה. איך הצלחנו להסתבך כל כך?

מי צריך שיש?



 
 

אתמול ג'יימי סגר הרמטית את המדרגות לקומה העליונה. גור נעמד לידו ואמר לו "you MUST stop".
מאוחר יותר בערב נכנסו הדיירים החדשים שלנו. איכשהו מצאה אותנו המשפחה היהודית היחידה בכל טאוואסן. יש להם בן 18 ובת 14. כשהם שמעו שאנחנו מישראל כמעט נפלו מהמדרגות.

ומפני שכל זה לא מספיק מאתגר, יש לי 6 כסאות עתיקים משנות ה-60 שמחכים בסבלנות שארפד אותם מחדש. העיצוב הדני (מדנמרק) זכור לי מילדותי (לישראל שנות ה60 הגיעו בשנות ה70) והוא זוכה כאן לפופולריות מחודשת. חנויות מפונפנות שמתמחות בסגנון הזה קונות אותו מסבתות, מרפדות מחדש ומוכרות אותו באלפי דולרים. התקציב שלנו קצת יותר צנוע אז כשראיתי בcraigslist (יד2 הקנדי) כסאות כאלה למכירה אורגינל מסבתא, קפצתי על המציאה. כמה קשה כבר לרפד כמה כסאות? למעמד הקנייה הגיע עוד בחורונת (שאני חושדת שהיא מטעם חנות). היא הציעה, אני הצעתי, היא הציעה, אני הצעתי. היא ויתרה (היא צריכה עוד להרויח). הגעתי עם הרכישה הביתה, חדורת מוטיבציה, תפסתי סכין ופלייר (תודה רוי על הרב-כלי) והתחלתי לתלוש את הסיכות מהריפוד. ואז הבנתי מדוע הריהוט הזה שורד כל כך הרבה עשורים..הוא איכותי להחריד. הרפד לא קימץ בסיכות וכל מילימטר בד הודק לעץ בסיכות קטנות. אחרי שתלשתי סיכה סיכה במשך שעתיים (לא מגזימה) גיליתי שאני לא הראשונה היתה עוד שכבת בד מתחת (עוד יותר מכוערת) שעתיים אחר כך גיליתי עוד שכבה (הרבה יותר מכוערת). ממש כמו משחק מתנה עוברת רק פחות כיף. כששעתיים אחר כך (עם שלפוחיות על הידיים) הגעתי לספוג, הוא התפורר לי בין הידיים לאבקה צהובה. שעתיים אחר כך כשעוד ניקיתי את הספוג המפורר מהרצפה, השעה היתה כבר 1 בלילה. כסא אחד מתוך שש. התחלתי לחשוב שאולי זה לא היה הרעיון הכי מבריק שלי.
למחרת במרכז הקניות השכונתי  גיליתי במקרה חנות של רפד. נכנסתי לחנות וגוללתי בפניו את סאגה העצובה. הוא הנהן בהבנה ואמר שאנשים חושבים שהוא גנב כי הוא לוקח 180$ לכיסא לא כולל בד וספוג. השבתי לו שזה שווה כל סנט רק שלצערי התקציב שלי לא מאפשר סכומים כאלו. הוא הציע להלוות לי כלי דמוי מברג שחולץ את הסיכות ביתר קלות. לקחתי את החולץ וכמעט נישקתי אותו (ואת הרפד).
החולץ קיצר את זמן הדה-ריפוד בחצי. בין תלישה למשיכה התרוצצתי ברחבי ריצ'קונג (שם חיבה שהמצאנו לעיר ריצ'מונד מרובת הסינים) בחיפוש אחר ספוג, בד ומהדק סיכות חשמלי (כבר אין לי ידיים). נכון לעכשיו הכסאות עומדים עירומים ובינתיים, כאילו לא למדתי לקח, קניתי להם שולחן תואם ענתיקה שדורש שיוף רציני ושימון. היום שטפתי ממנו עשורים של ג'יפה עם סבון מיוחד וכשהוא יתייבש אתנפל עליו עם נייר שיוף. פעם הבאה איקאה.


ואפרופו איקאה, מחר, יחד עם איסוף הזבל הרגיל (שכבר דובר בו כאן רבות) יש מבצע spring clean up ואומר - איסוף של דברים שאסור לזרוק בדרך כלל כמו רהיטים ומכשירי חשמל מקולקלים. כל טאוואסן הפכה לגאראז' סייל חינמי ענק. כל בית הניח על המדרכה ערמות של ג'אנק וכל מי שרוצה לוקח. כבר שלשום התחילו להסתובב אנשים עם טנדרים שאוספים מכל ערמה את הפריטים האטרקטיביים. לא התאפקנו ושלפנו מהערמות כסא לשלי ושולחן קפה וינט'ג איקאה משנות השמונים עם זכוכית שחורה. למרבה המזל אין כל כך מה לשפץ בו.

היום קבענו עם אבירם ואורית מנגל בcentennial beach אבל הגשם שהגיע פתאום (הלו כאן וונקובר!) הבריח אותנו חזרה הביתה. לא ויתרנו, פתחנו את הכיסאות המתקפלים בסלון ואת המנגל בגינה מתחת למרפסת של הדיירים (שבטח התחרפנו מהריח). אחרי שהתפוצצנו ניצלנו הפוגה בטפטופים, חזרנו לחוף ושיחררנו את הילדים בגן השעשועים (שמותאם גם לילדים עם כסאות גלגלים) יש מצב שהוא גם גן השעשועים עם הנוף הכי יפה ששיחקנו בו.









 
 
 
 
 
מחר הילדים חוזרים לבית ספר אחרי שבועיים. האומללים מתים כבר לחזור אחרי שבילו את החופש באולמות תצוגה לכיורים וברזים. אנחנו סופרים את הדקות עד סבא וסבתא יבואו ויגאלו אותם מהשיפוץ המשעמם הזה.
וכשאנחנו נשיר חד גדיא החבר'ה כאן יחגגו את easter. שיטפון של ארנבי שוקולד ענקיים כבר מציפים את החנויות מלווים בביצים מקושטות בצבעי פסטל ושאר סממני אביב. עוד לא ברורים לי מקורות החג (מעבר למצוות אכול ארנבי שוקולד עד כלות) אבל אני מניחה שעוד נגלה בהמשך.

נשיקות יקרים




2 תגובות:

  1. עוד פוסט מדהים. הכסאות מזכירים לי את תקופת נעורי והריפוד נראה גם הוא מדהים!
    אגב, גם הבית נראה מדהים!
    עוד שבוע וכמה ימים ןנראה גם את האנשים הגדולים והקטנים המדהימים!

    השבמחק
  2. כיפאק ועוד פעם כיפאק למי? דווקא לך מיה,
    אין לי מלים מיה'לה- התפעלתי , נדהמתי וגם צחקתי.
    גם מקוריות וגם יצירתיות וגם אנרגתיות עם אמביציה והתלהבות , מלוות גם בחוש הומור והמון הנאה ואהבה זה מדהים, חמסה חמסה עליכם ילדים יקרים שלי, הבית נראה משהו גם ככה והילדים עם החברים פשוט הנאה צרופה לראותכם.
    אני אהיה פה ו"אקנא" במיקי ולאה שאוטוט הם שם.
    אז נשיקות וחיבוקים ווירטואליים בינתיים.
    ונדבר בסקייפ בהקדם

    השבמחק

Subscribe Now: Feed Icon

FeedBurner FeedCount