ארכנופוביה

היה היום כל כך יפה שאיך שחזרנו מהגן הצרפתית, עשיתי לילדים חביתה, עשיתי שעווה ברגליים ויצאנו להשתזף בגינה. הפשטתי את שלי ונשכבנו על מיטות השיזוף השוות באדיבות הדיירים מלמעלה. עצמתי עיניים והתמסרתי לקרניה המלטפות של השמש. אחרי כמה דקות עלתה בי תחושה מוזרה שמישהו מסתכל עלי. פקחתי עיניים וזה מה שראיתי על הכסא לידי

 

זאת הפעם הראשונה שיצא לי להסתכל לעכביש ממש בעיניים, כנראה כי היה זה העכביש הכי ענק (ושעיר) שראיתי מיימי שלא במסגרת הצפייה בנשיונל ג'אוגרפיק. פלטתי צווחה חנוקה (בכל זאת קנדה) וקפצתי לאחור. השעיר הרים את רגליו הקדמיות כאילו מתכוון לזנק, כאילו לא הייתי מספיק מבועתת כשהוא לא עשה פוזות.

הפרוטוקול הרשמי אצלנו לגבי עכבישים הוא חיה ותן לחיות במיוחד שהם סועדים על יתושים ואם הם מוצאים את דרכם לתוך הבית אנחנו עושים להם רילוקיישן חזרה לגינה, והאמת זה גם פחות השקעה מלנקות מיץ עכבישים מהקיר. חזרה לבחור הספציפי, הסתובבתי סביבו מנסה לעמוד על טיבו (נשבעת שהוא עקב אחרי עם העיניים) שעיר וגדול כבר אמרנו, תחת אדום, וזוג ניבים (שיני עכביש???) אימתניים חיבה לכסאות שיזוף... עוד מבט אחד על שלי העירומה והלכתי להביא כפכף, לעזעזל עם הקרמה. אחרי שנפטרתי מהגופה, הלכתי לגגל אותו (משם התמונות), עלה שהנשיכה שלו כואבת אבל הוא לא ממש ארסי. היתה גם תמונה שלו זולל חרגול (חסכתי לכם). נכון שגם אתם הייתם מכפכפים אותו? המצפון הורג אותי (טוב יותר מדגדג) אולי זה העיניים

טוב, לא יפה לשחרר פוסט רק עם תמונות של עכבישים שעירים אז קבלו את איתי השייט! האמת היא שאבירם הוא זה שעשה לכולם רונדלים עם הסירה בחוף יריחו מהפוסט הקודם (לא מצליחה לכתוב באנגלית בלי שזה יחרבש לי את המשפט אז שיהיה יריחו) י

שלי חורפת עלי בשיאה של הופעת היפ הופ של הילדים בבית ספר. התמונות של הרקדנים המעולים יצאו כל כך מטוטשות שחבל"ז. היה משעשע ביותר

והנה דרך לשכנע ילדים לאכול ביצים ירוקות, בהנחה שהם חובבי הציפורים הכועסות (שוב האנגלית..) י

   

נשיקות יקרים