Subscribe via email

Enter your email address:

Delivered by FeedBurner

יום רביעי, 3 באוגוסט 2011

משפחתי וחיות אחרות

כל השבוע טיפטפו דיירים פוטנציאלים אל הדירה, המהמו, הנהנו, אמרו כמה יפה ונעלמו ללא שוב. אולי בגלל שאפי העלה את שכר הדירה הגם-ככה-מופקע שאנחנו מבקשים בעוד מאה דולר (אם כבר לימונים שתצא לימונדה). אתמול הגיעה הראשונה שהראתה כוונות רציניות וביקשה למלא טופס מועמד לשכירות (סטנדטי לגמרי) בו היא מסגירה את סודותיה הכמוסים ביותר ומאשרת לנו לבדוק לעומק את חוסנה הכלכלי. מסתמן שאחרי החקירות המתבקשות נוכל לצאת לקראת יום שישי לטיול מקוצר לעמק האוקאנאגן. כל זה בתאוריה בלבד שכן השכן מימין רון, נסע לחופשה, לא לפני שחנה את מכוניתו, שלא כהרגלו, בצורה שחוסמת לחלוטין את יציאתו של ג'וליאן לחופשי. יש לקוות שהוא ישוב בקרוב ויזיז אותה, מצד שני היוניברס משדר לנו ממש חזק שעדיף להישאר בבית...

דרך המילוט של ג'וליאן עוברת דרך החנייה של השכן. השמן (ג'וליאן לא השכן) לא עובר בין ברז הכיבוי המטופש לגדר
ועד שאלילי הטיולים יפסיקו להתעלל בנו אנחנו מעסיקים את עצמנו ברביצה על הדשא בפארק המים החדש. 
 

חוץ מזה הילדים די משתעממים. באחד מן הבקרים הכנתי לעצמי עוגת יומולדת במטבח בעזרתה האדיבה של הסייעת החיננית לענייני קולינריה. לפתע היה לי שקט מדי. מיד אחר כך הגיעה הודעת טקסט לנייד שלי מג'נין הדיירת מלמעלה, שגור קפץ לבקר אותה ושלא נדאג. שיחררנו אותה בזריזות מהאורח הבלתי קרוי והזכרנו לו שהדירה למעלה מחוץ לתחום. הוא אמר שהיה לו משעמם אז הוא עלה למעלה, נכנס (בלי לדפוק), ג'נין כיבדה אותו בתפוח והם שוחחו על דא ועל הא ועל זה שיש לאמא יומולדת אבל לא קנו לה שום מתנה והיא מכינה לעצמה עוגת יומולדת.
בערב עת ישבנו עם חברים לחסל את העוגה נשמעה נקישה בדלת. ג'נין שלא עמדה בפני הסיפור סוחט הדמעות הביאה לי מתנה עם כרטיס ברכה מושקע. נשמה.

ואגב השיחה עם משיג הגבול הקטן יצאה מהאוזן השנייה. אתמול שוב היה שקט פתאום. הפעם הוא לקח איתו את הסייעת החיננית. מצאתי אותו עומד במטבח של ג'נין מחסל אוכמניות בקצב ואת שלי שרועה על הספה עם הכלב רופוס.
בקושי רב הם התפנו חזרה הביתה.

הסייעת החיננית

הכל אני מניחה, חלק מהחדווה שבלהיות בעלבית. כבר חסכתי מכם אפיזודה מגעילה במיוחד שכללה החלפת מנגנון ניאגרה בשירותים, והנה צצה עוד אחת בדמות קן צרעות קטן שבחר להבנות מתחת לגג שמעל לבלקון חדר השינה של ג'נין ולרי. אם מסתכלים טוב אפשר לראות את הצרעות יוצאות ונכנסות ממנו כל היום. לי אישית הן לא מפריעות. צרעה טועה אחת שנכנסה הביתה גרמה להתרגשות גדולה אבל כשנהיה קר הקן מת כך שתוך חדשיים העניין יסדר את עצמו. מצד שני אומרים שלקראת סוף הקיץ הצרעות הופכות ליותר אגרסיביות והקן רק ילך ויגדל ושלא נוכל למנגל בגינה..
השכן משמאל בריאן ששמע אותנו מתלבטים רץ להביא לנו רעל אנטי צרעות במיכל שחור מפחיד. הצעתי לחפש משהו יותר ידידותי לסביבה ולאנשים או לחילופין לשלם למישהו שסופג רעלים כאלה כמקצוע, אבל אפי היה עסוק בלגייס את האומץ הדרוש למשימה ולא הקשיב לי. אתמול עם רדת החשיכה (הצרעות הולכות לישון כמונו בלילה) הוא עטה שריון (מעיל עור) לקח את המיכל ועלה למעלה שם לרי בישר לו שהמבצע בוטל כי ג'נין כבר ישנה. היום מתוכנן שידור חוזר, ג'נין מכינה את הגפרורים לעיניים.  

הקן הקטן הזה, גדול יהיה..
 

לעיריית דלתא (אליה אנו משתייכים) יש בעיות חמודות יותר. זוג ארנבים שברח מאחד הבתים הקימו קומונת ארנבים בגינה ליד העירייה והם מתרבים כמו שפנים. נזיד ארנבים מישהו? 

נשיקות יקרים

4 תגובות:

  1. צריך להוסיף שאלה בשאלון: מהו יחסך לילדים שנכנסים בלי לדפוק ומתנחלים?
    הייתי נותן הנחה בהתאם לתשובה.

    השבמחק
  2. ..ואני הייתי מוכנה להיות השוכר...שיכין להם נזיד ארנבות... בהצלחה לאפי ותחשוב על ההסבה ל-hornet exterminator ! ועד למימוש הפנטזיה.. שולחת שק של אהבה. אמא\סבתא.

    השבמחק
  3. אני בכלל מתפלאה- איך זה שרק עכשיו הילדים עלו לשכנים, זה כ"כ מתאים לגור להיות סקרן, חברותי ופתוח כ"כ.

    צריך מאוד להיזהר מהצרעות- עקיצה שלהם בכלל לא דבר נעים.

    ולגבי הטיול- אני מקווה שיצא לכם לצאת אבל אם לא, איך אומרים? כל עכבה לטובה.

    אוהבת אתכם ולהתראות בקרוב.

    נשיקות
    סבתא רוזלין

    השבמחק

Subscribe Now: Feed Icon

FeedBurner FeedCount