לא פראיירים

התגלגלנו ל OLD MYSTIC בשעות הצהריים. רצינו רק לעצור ולאכול משהו על הדרך לבוסטון אך המקום השרה עלינו שלווה פסטורלית והחלטנו להשאר ללילה. העיר העתיקה, אסופה של בתי עץ יפים, טובלים בירק, התגלתה כמלכודת תיירים אחת גדולה ובכל זאת הצלחנו למצוא חנות מקסימה לעפיפונים ושבשבות עבודת יד ובשביל הנגרית שבי זוג כסאות נח ממוחזרים ממחרשה.

כשסיימנו להתהפנט משלל השבשבות המסתובבות, נזכרנו שאין לנו אוכל ונסענו לסופר המקומי, שם קנינו מכל טוב והחנינו את ג'וליאן מאחור במטרה להישאר לישון. הקנייה המכובדת שלנו לא הרשימה את הקב"ט של הסופר והוא ביקש מאיתנו להתפנות לוולמרט הקרוב. למזלנו וולמרט הקרוב לא היה רק קרוב אלא גם סימפטי במיוחד עם פיסת דשא גדולה לפריקת אנרגיות.

בבוקר ניצלנו את הלוקיישן ונסענו ל MYSTIC SEAPORT מוזאון פתוח שהוא שחזור של עיירת נמל מהמאה ה- 19. היה מקסים. הילדים נהנו מהשחזור של האניות והבניינים כולל בית ספר ספרטני במיוחד, נהגו בTUG BOAT בשלט רחוק והכינו ממיטב מעדני ניו-אינגלנד במשחקייה המושקעת. שיא ההנאה נרשמה ממשחקי הילדים של המאה ה-19. חישוקים מתגלגלים, טבעות מתעופפות שתופסים אותן עם זוג מקלות, וקביים מעץ הם כל מה שצריך. שיחקנו עד שסגרו עלינו את המוזאון. לא התחשק לנו לזוז משם ונשארנו לישון במגרש החנייה המתרוקן.

WOMPATUCK STATE PARK הקמפינג המיועד ליד בוסטון, הוא פינת חמד מיוערת, גן עדן לרוכבי אופניים. זהו קמפינג בסיסי כיאה לפארק מדינתי, ללא בריכת שחייה וחדר משחקים, אך הוא מפצה על היעדר אלו בחלקות גדולות ומרובות עצים. אם ממצמצים קצת אפשר לדמיין שאנחנו לבד ביער. אממה, מרוב עצים יפים הקליטה הסלולרית דלה ביותר, ומאחר והאינטרנט שלנו פועל עליה, עברנו תהליך גמילה קטן ונאלצנו להסתפק במחטפי גלישה באוטו או במכבסה.

טלויזיה דווקא קולטים כאן מצויין, ובבוקר גיחתנו לבוסטון החזאים הבטיחו מעונן חלקית. סופות הטורנדו שהשתוללו ב RHODE ISLAND הסמוכה לא היו מענייננו. הגענו לעיר הגדולה וחנינו באיזור השוק המפורסם שוקק חנויות, דוכנים מכל סוג ומופעי רחוב ססגוניים. שילמנו את כל תקציב הבילויים השבועי שלנו על הזכות לנסוע בטרולי ירקרקה ועתיקה למראה שנוסעת ברחבי העיר בלווי הסברים ממצים על מכמניה. דקה וחצי אחרי תחילת הנסיעה, שלי וגור כבר נחרו בשלווה לקול הסבריה של הנהגת. איתי השתעמם קשות. אחרי כשעת נסיעה (כל הסיבוב לוקח כשעתיים) התחיל גשם זלעפות. קיללנו את החזאים ודי שמחנו להיות בתוך הטרולי המגוננת. כשהסיור הסתיים והגשם המשיך בכח יכולנו להתחיל את הסיבוב מהתחלה אבל שיעמום המחץ דחף אותנו לצאת אל הגשם. הילדים חגגו בשלוליות הגדולות. הגענו לאוטו נוטפים לחלוטין. המטריות חייכו אלינו מהמושב הקדמי.

חזרה בקמפינג חיכתה לנו הפתעה. המאווררים על גגו של ג'וליאן היו פתוחים ואפשרו לכמיות המים להכנס פנימה ואיתם כל האבק והלכלוך מהגג. אפי השתלט על הרצפה הרטובה ואני טיילתי למכבסה עם המצעים מוכתמי הבוץ

למחרת נחנו מאירועי היום הקודם ולקראת אירוע הערב שכולם ציפו לו, משחק בייסבול אמריקאי למהדרין. ה ROX מ BROCKTON שיחקו נגד ה COLONIALS מהשד יודע איפה. שניהן קבוצות ליגה ב' וטוב שכך כי האיצטדיון, בהתאם למעמדה של הקבוצה היה קטן במושגים אמריקאים. כך יצא גם הכרטיסים הדפוקים שהצלחנו להשיג ברגע האחרון הביאו אותנו ממש קרוב לשחקנים. מיד פיתחנו העדפה לקבוצת הROX הבעלבתים של האיצטדיון ועודדנו אותם בלהט. זה היה נבון במיוחד מאחר וישבנו בקרב כמה מאות מאוהדיה השרופים ביותר. בתורם של חברי הקבוצה לחבוט הרעידו רקיעות רגליהם את היציעים. מי ידע שמחיאות כפיים זה פאסה. בין לבין שיעשעו את הקהל מעודדות חינניות והMASCOT הלא הוא סמל הקבוצה בדמותו של קנגורו. ה ROX ניצחו ניצחון מוחץ לקול רקיעות הקהל עם 5 HOMERUNS וצ'יפרו את האוהדים במופע זיקוקים נחמד. איתי סיכם שזה היה כמעט כיף כמו לשחק ב.WII במחוזותינו זו המקבילה לנרוונה כמעט מושלמת.

(הפרצוף שגור עושה בתמונה הוא לנוכך הצלחתה הרגעית של הקבוצה היריבה, הוא ממחיש את עוצמת ההזדהות והאמוציות שהיו שם)

למחרת חזרנו לבוסטון. לא ממש רצינו אבל הכרטיסים שקנינו לטרולי כללו שייט בנמל בוסטון. כמי שגדלו והתחנכו בישראל לא יכולנו להרשות לעצמנו לצאת פראיירים ולא לנצל משהו שכבר שילמנו עליו. אז שילמנו עוד 15 דולר על חנייה ואצנו רצנו אל הנמל. היו שם עוד כמה לא פראיירים כמונו (דווקא לא ישראלים), כ500 איש עמדו בתור לעלות על השייט המובטח. כל נים בגופי אמר לי לוותר אבל מכח האינרציה המשכנו לעמוד בתור האימתני. לפחות מזג האוויר היה מושלם, ללא זכר למבול מלפני יומיים. נדחסנו לסירה עם ההמון, לא היו מקומות ישיבה ליד המעקה והילדים שבקושי ראו משהו התחילו לריב ולהתלונן. בדרך חזרה לאוטו פיצינו את עצמנו בCLAM CHOWDER מעולה, נוטף שמנת.

עצירה בדרך הביתה בסופר WHOLE FOODS גן עדן אורגני. עדיין הכל דל עד נטול שומן. כדי למצוא מוצר חלב שלא חלבו ממנו את השומן צריך זכוכית מגדלת ונכונות לחפור עמוק בנבכיו החשוכים של מקרר הגבינות שם אורבות מיני סויה שמתחזות לגבינה צהובה ועוד כהנה זועות. ועדיין (שלא לומר בגלל) כל אדם שלישי ברחוב שמן ובטלויזיה 90% מהפירסומות הן לתרופות.

חזרה בקמפינג אפי הבעיר מדורה, צלינו מרשמלו על מקל לכבוד השמנמנים, והשמחה היתה רבה.

היום היה יום סידורים, כביסה, ניירת, מילוי גז במיכלים של ג'וליאן וביקור עם גור במרפאה כדי לבדוק אדמומיות בעין ימין (קיבלנו סינטומיצין). עת ערב חנינו בפארק פסטורלי ליד מפרץ נחמד. היינו צריכים לחפש וולמרט. אחרי שכבר החשיך עצרה לידינו ניידת משטרה. לוחיות הרישוי הזמניות של ג'וליאן פגו. התכוונו לעשות לו קבועות אבל קצת התמהמנו. לא רצינו לצאת פראיירים ולרשום אותו גם בארה"ב וגם בקנדה. השוטרים הנחמדים (לא צילמתי מסיבות מובנות) בדקו את כל הניירות, קצת הפחידו שבסמכותם לגרור את ג'וליאן, יצאו להתייעצות קלה, חזרו עם מספר הטלפון של הקונסוליה הישראלית ויעצו לנו להתקשר אליהם מחר.

נשיקות אהובים.