גיחה ראשונה לCUSTER STATE PARK, מקום קסום הידוע באבני החן שבאדמתו. גם זהב מצאו כאן בזמן הבהלה הגדולה. בחרנו במסלול רגלי קצר ביער המשקיף על האגם, ובאמת האדמה ניצנצה מתחת לרגלינו מפתיתי מייקה שקופים והילדים אספו מלוא הכיסים אבנים יפות כמו שמוכרים בחנויות מיסטיקה (גילינו שאסור אז החזרנו)
משם המשכנו לשייט קצר בסירות פדלים. כדי להשכיר את הסירות היינו צריכים לחתום על מסמך רב עמודים המשחרר את המשכיר מאחריות, משל היו קפיצת בנג'י ממטוס. כשכבר הגענו אליהן גילינו שחוץ מכמה ברוזונים אנחנו לבד על האגם.
הסלבריטיז של הפארק הם עדר הביזונים המקומי (לא לבלבל עם הבופלו שמוצאו מאפריקה) כששאלנו עליהם נאמר לנו שנוכל לחזות בהם מרחוק . התלבטנו האם לקחת סיור ג'יפים שמתקרב אליהם אבל ויתרנו בשל מחירו הגבוה.
עצרנו בצד הדרך במקום המיועד. הם נראו כמו נקודות חומות כהות על רקע המרחבים העצומים. כבר הכנתי את הזום של המצלמה, ואז לאט לאט, תוך כדי נשנוש מתמשך הם התקרבו לכיווננו. הילדים צהלו מהתרגשות. לא האמנו שהם יגיעו כל כך קרוב, מרחק נגיעה ממוריס. ואז הבנו, הם פשוט רצו לחצות את הכביש. כן, גם אצל ביזונים העשב תמיד ירוק יותר בצד השני.
באותו הלילה קפא לנו התחת. אבל ממש. הפעלנו את מערכת החימום. סירחון של פלסטיק שרוף מילא את ג'וליאן. לא עברה דקה, וצפצופו הרם של גלאי העשן הפר את דממת הקמפינג. חיפוש ברשת העלה שהצנרת של מערכת החימום (החדשה) מצופה בציפוי אבקתי שנוטה להשרף עם השימוש הראשון. לכן דילרים רבים נוהגים לבצע הרצה של המערכת תוך אוורור הטריילר לפני המסירה ללקוח. הדילר ה@#$#%@# שמכר לנו את ג'וליאן דילג ההרצה, וגם לא טרח לידע אותנו על ההפתעה הצפויה. מיד בבוקר פתחנו את כל החלונות והפעלנו את החימום לשעתיים עד שעבר הריח.
אחה"צ נסענו להר רשמור. לפני הביקור במונומנט עצמו עצרנו במגלשת הרים חביבה. רכבל מעלה אל ראש ההר, משם גולשים במורד במסלולים מתפתלים על משטח דמוי מזחלת עם גלגלים וידית שמאפשרת לשלוט במהירות. כיף אדיר. מפאת המהירות לא צילמתי את עצמנו גולשים. הגולש המזדמן צולם מהרכבל.
פניהם הענקיות של הנשיאים המפוסלות על צלע ההר הרשימו מאד. שדרת הכניסה לאתר מציגה בנוסף לדגלי כל מדינות ארה"ב גם פסל של הפסל BORGLUM וקיר עם שמות העובדים שחצבו ופיסלו בעודם תלויים בין שמיים וארץ. טיילנו במסלול שעובר קרוב להר, מספיק כדי לראות לתוך מנהרות האף של וושינגטון. עם רדת החשיכה התחיל טקס הארת ההר באמפיתיאטרון. ריינג'ר אחד נתן נאום ארוך על המשמעות של המונומנט (דמוקרטיה, חופש ושאר ירקות) אחר כך הוקרן סרט פטריוטי שלא השאיר עין יבשה בקהל ואז קמנו לשירת OH BEAUTIFULL ההמנון, במהלכו הואר ההר באור יקרות. יסלחו לנו המשרתים בצבא ארה"ב, כשקראו להם אחר כבוד לבמה, רצנו חזרה לאוטו כדי לא להתקע בפקק עם ההמונים שיצאו מהטקס.
למחרת יצאנו לכיוון ילוסטון, שני ימים ולילות חסרי אירועים עברו בשני וולמרטים. ניצלנו את הזמן להצטיידות בבגדים חמים וספריי נגד דובים. החימום עבד מצויין, הפיץ חום נעים נעים ואף צפצוף לא נשמע. שמחנו מאד כי ידענו שבהרי ילוסטון ודאי יהיה קרררר.
תזמנו את הגעתנו לילוסטון ליום שאחרי LABOR DAY החג שמסמן את סופו של הקיץ ואת שובם של מליוני ילדים אמריקאים חזרה לספסל הלימודים. בדמיוננו טיילנו לבדנו ברחבי הפארק. כמובן שגם לא טרחנו להזמין מקום באחד מהקמפינגים. עוד בדרך חלפו על פנינו מספר לא הגיוני של טריילרים אבל העדפנו להתעלם. המציאות טפחה על פנינו בגדול, המוני תיירים גדשו כל חלקה טובה. מגרשי חנייה מלאים, מרכזי מבקרים הומים, ומסלולי ההליכה פקוקים. ילדים לא היו הרבה אבל כנראה שלעוד כמה אנשים עלה הרעיון הגאוני לחכות שהם יחזרו לבי"הס. עצירה ראשונה בMAMMOTH SPRINGS אחת מהתופעות הגיאו-טרמיות הנפוצות ביילסוטון, מעיינות חמים אבל לא מהסוג של חמת גדר שמזמינות שכשוך, אלה מהסוג הרותח באמת, חממה של בקטריות פרה-היסטוריות קטלניות. בכלל מסתבר שחלק גדול מהפארק יושב בול על לוע עצום של הר געש פעיל, מכאן שפע התופעות המעשנות שכוללות מעיינות, גייזרים, בריכות בוץ מבעבעות וסתם חורים מעלי אדים. בחלקם שומעים רעם חזק מבטן האדמה.
מהמעיינות המשכנו לקמפינג המיועד שהיה כמובן מלא. בדרך לקמפינג האלטרנטיבי נתקענו בפקק של חצי שעה. הרגשנו שילוסטון מאותת לנו משהו. גם בקמפינג השני כמעט שילחו אותנו בשל העומס אבל אחרי עמידה מפרכת בתור אימתני נמצא המקום המיוחל. חנינו ואז טאדאדאאם..... גילינו שהמצבר של ג'וליאן גוסס. הוא היה אמור להטען ממוריס במהלך הנסיעה הארוכה. זה לא קרה. מאחר וביילוסטון אין חיבור לחשמל בקמפינג נותרנו ללא מקור חשמל, אין אור, אין מים בברזים ובשירותים (המשאבה חשמלית) והכי הכי, אין ח-י-מ-ו-ם. במחי יד הפך ג'וליאן המפונפן שלנו לאוהל. לפחות עדיין חסין לגשם שהתחיל לרדת בנדיבות. שקלנו ברצינות לקום ולברוח לגובה סביר יותר אבל הגענו עד כאן, רצינו לפחות לראות את OLD FAITHFULL הגייזר המפורסם. הדלקנו נרות ולבשנו שכבות.
הלילה היה נסבל באופן מפתיע אולי כי ציפינו לגרוע ביותר.
הגייזר הזקן מתפרץ כל שעה וחצי בקירוב. סביבו בנו מעין דק בצורת עיגול עם ספסלים לרוב. בפוקס הגענו שתי דקות לפני המאורע הגדול. קהל רב כבר התאסף. כולם בהו בחור המעשן בציפיה דרוכה. אחסוך מכם את הדימויים הפאליים, בכל זאת בלוג לכל המשפחה, אבל די משעשע לראות את כל האנשים המכובדים מחכים שהחור הזה ישפריץ כבר. ואז זה התחיל, בקטן, והלך והתגבר לגובה רב לקול צקצוק המצלמות וקריאות ההתפעלות. זה נמשך כ2 דקות, זמן מכובד לכל הדיעות.
נכנסנו למרכז המבקרים החדש והמושקע ולמדנו כל מה שאי פעם רצינו לדעת על תופעות גיאו-טרמיות.
העברנו עוד לילה מתחת לאפס ביילוסטון. כשקמנו בבוקר, שטפתי כלים בכיור השירותים הציבוריים איבדתי תחושה בקצות האצבעות. גשם ירד ללא הפסקה והתחזית הבטיחה ירידה נוספת. אמרנו שלום ליילוסטון ונסענו דרומה. בדרך עברנו בGRAND TETONS. אחיו הקטן והלא מוערך מספיק של ילוסטון. אמנם נטול גייזרים אבל הנופים הדרמטיים שלו לוקחים את של ילוסטון בהליכה.
עצרנו בעיירה JACKSON HOLE. פיספסנו את אובמה בשבוע. התנחמנו במעדן המקומי, בשר ביזון מיובש BISON JERKEY. היה לו טעם של פרה פראית.
עוד קצת דרומה בקמפינג מאפן לגמרי, מן חנייה צדדית של איזה מוטל שכוח אל, אבל עם חיבור לחשמל. הדלקנו חימום, נמרחנו על המיטה מול צ'רלי וממלכת השוקולד בטלויזיה ונשאנו תפילת תודה חרישית לממציא החשמל.
הבוקר ממשיכים לכוון SALT LAKE CITY במדינת UTAH
נשיקות חמות יקרים
פוסט נהדר ומעורר קנאה וגעגועים גם יחד. לא בטוח שהייתי מצליח להתאפק ולא לצוד איזה ביזון. לפחות נשאר לכם הג'רקי. בדרום אפריקה קראו לזה בילדונג.
השבמחקנשיקות לילדים. הם נראים נהדר.
וואחד פוסט מענין ומרגש ! [ במקום להגיד ת'אמת שזה מעורר געגועים וקנאה...אבל זה יהיה פלגיאת מאבא...] התיעוד שלך מאמילי, מעמיק ומצחיק והתמונות מעבירות את גווני החוויה המיוחדת של המסע ההרפתקני שלכם. אין עליכם ! אוהבת מאד אמא\סבתא.
השבמחקbeautiful landscape.what a great trip. you are all bonded together as a family, always to remember. great weather here,warm days,cool nights, we got wii and jaimy might buy xbox 360.soon.i enjoy your writing, so educated, hope to see you in our house. love, roy
השבמחקמה אגיד לכם? שאין עליכם- זה כבר ידוע וברור, כל פעם אתם מפתיעים ומדהימים מחדש, כל הכבוד על אורך הרוח והסבלנות ותודה גדולה על השיתוף בביה"ס של החיים על הדרך בה אתם מתמודדים בעיקר על המקומות הגיאוגרפיים וההיסטוריים ועל הנופים המדהימים הבלתי נגמרים ובעיקר בעיקר על יופיים של הילדים על רקע הנופים המיוחדים, הם נראים רגועים ושלווים מתמיד, הם מעוררים בי געגוע ענק של מגע,חיבוק ענקי ונשיקות מצלצלות למרות שאינם אוהבים זאת.
השבמחקיש לי מחשבה להתחיל להרוויח עליכם, לפרסם את תמונותיהם בפינת תחרות הילד היפה ביותר באחד המקומונים בדרום.
חסרתם לנו מאוד בחג, חשבתי למלא במעט את החלל בעזרת הסקייפ אך משום מה לא הגבתם לקריאותינו, הנחנו שאין לכם תקשורת.
העברנו ערב נחמד מאוד בבקתה מאוד חמודה במושב לימן בצפון, 10 דקות נסיעה לפני ראש הנקרה, נוף משגע (כן יש כזה דבר בארץ) למחרת טיילנו בסביבה אך מרבית הזמן העברנו בנסיעה ארוכה.
יקרים אהובים שלי, שיהיה לכם המשך מסע נפלא ומרתק,
באהבה ענקים, חיבוק ונשיקות
אמא רוזלין