עכשיו נעים

ממעללנו השבוע, באדיבות מזג האויר שהשתפר.

Seaport village בסאן דייגו. כפר קטן על גדות המפרץ של חנויות ומסעדות. מלכודת תיירים חיננית מהמעלה הראשונה. למרות המלכוד נהנינו מאד מהקרוסלה העתיקה, הנופים המימיים וממופעי הרחוב. בנוסף לאיש-פסל המתבקש היו גם קוסם ואיש שמעמיד אבנים אחת על השניה בשיווי משקל בלתי אפשרי, שסחט מאיתנו, למודי מופעי הרחוב, כפיים סוערות.



נדנדות מגלגלים ממוחזרים



Old Town. שחזור נחמד של תחילתה של סאן דייגו (וקליפורניה) נכנסנו לבניינים השונים שכללו אורווה עם תצוגה של כרכרות, ראינו נפח ושוליית נגר בעבודתם ושיא השיאים הסניף הראשון של Wells Fargo (המניה החביבה שלנו) מסתבר שהתחילו בכלל כשירות דואר למחפשי הזהב המקומיים.


כשעזבנו את ישראל מכרנו את קונסולת הWII של הבנים. תסמיני הגמילה היו קשים לצפייה, לא לבעלי לב חלש ונשים בהריון. סיכמנו עם הבנים שאחרי שנעבור את הבדיקות הרפואיות נקנה מיד WII חדש. מאז כמעט ולא עבר יום בו לא הוזכר השם המפורש בהקשר זה או אחר וכל ביקור בוולמרט חייב עצירה במחלקת החשמל להסנפה מהירה. המשחקים המיועדים נקנו 5 דקות אחרי שנחתנו בDC. אז היום המיוחל הגיע, נכנסנו ל Best Buy ברוב טקס ולקחנו ערכת WII ונספחים למיניהם. האקסטזה בעיצומה, ג'וליאן כולו מתנודד ורועד מהקפיצות ולי יש פנס בעין מתנועת שלט פתאומית, אבל הכל טוב.
זמן המשחק אגב מוגבל לשעה ביום.



היום נסענו לTorrey Pines. שמורת טבע יפייפיה לחופה הצפוני של העיר. ספתי שלי שהיתה ציונית גדולה היתה אומרת "בדיוק כמו בארסוף". הלכנו מסלול שעובר על המצוק מעל הים בין עצי אורן מסוג נדיר שכמעט נכחד. בדרך עצרנו לפיקניק בנקודת תצפית עם נוף כחול כחול. זה היה השניצל עם הרקע הכי מרשים שאכלנו אי פעם.


איצטרובל די גדול (העץ שעליו הוא גדל ממוצע לגמרי)

אווו... כמה חמוד - גולגולת של דולפין


שמש נעימה אז מתפשטים (הרבה אנשים שם עשו את זה)

הרבה אנשים שם לא עשו את זה..




נשיקות יקרים

טיף טף

איך שהבטחנו להשתפר התחיל שבוע גשום שאפילו זקני סאן דייגו לא ידעו כמוהו.

ביום שבת הטפטופים עוד היו מנומסים והילדים עטו את תחפושותיהם לכבוד מסיבת הTRICK OR TREAT הגדולה בלגולנד (שוב לגו לנד?). הפארק עטה דלעות מכשפות קורי עכביש ורוחות . חלפנו על פני ההמונים שעמדו בתורים בלתי נגמרים לאטרקציות היישר למנה העיקרית, מסלול הBRICK OR TREAT. בסופו של התור האימתני, ציידו את הילדים בשקיות ושילחו אותנו לטייל בין העמדות ולאסוף ממתקים ופרסים. בסוף המסלול התיישבנו לזלול את השלל. שמחנו לגלות שרק עוגיית מזל סינית אחת הכילה גלוטן וששאר הממתקים היו רבים מספיק כדי לעשות רושם אבל קטנים מספיק כדי למזער את הנזק הסוכרי. אבל הTREAT שהכי הרשים אותנו היה שובר ארוחת ילדים חינם בCHIPOTLE מסעדת הטאקוס האהובה עלינו. חיפשנו טוב טוב את האותיות הקטנות שמתנות את המתנה ברכישה מעל X$ ולא מצאנו. המסיבה נמשכה עם הצגות בכיכובן של מכשפות ומפלצות (נחמדות) ומסיבת ריקודים אל תוך הלילה.

למחרת הגשם כבר השאיר אותנו בפנים. ניצלנו הפוגה ואפי נסע עם הבנים לCHIPOTLE כדי להעמיד את השוברים למבחן. אחרי כמה מבטים תמהים ובירורים עם ההנהלה הבכירה הועברו לידיהם הטאקוס הנכספים.

עוד גיחה גשומה נרשמה ל POINT LOMA, שמפרידה את מפרץ סן דייגו מהאוקיינוס השקט. זה המקום הראשון בו דרכה רגל אירופאית על אדמת החוף המערבי של ארה"ב. מגדלור קטן עומד במקום ונשקף ממנו נוף פנורמי שבאותו יום לא היה במיטבו בשל הראות הלא משהו.

הגשם נמשך ונמשך ללא הפסקה, בטלויזיה התחילו להזהיר מפני שטפונות. קיווינו שלא נקום בבוקר ונמצא את עצמנו שטים במימיו של מפרץ MISSION BAY שנמצא כמה צעדים מאחורי ג'וליאן.

היום כבר הפסיק הגשם וכדי לפרוק אנרגיות עצורות נסענו ל... ניחשתם נכון. המקום שהפך לביתנו השני. הילדים כל כך מאוהבים שהתחייבנו ללכת כל שני, חמישי ושבת עד קץ הקיצים (או הקץ של החודש בקמפינג, מה שיבוא קודם). תסלחו לי אם אפסיק לדווח על כל פלוץ שעשינו שם נכון? אלו התמונות האחרונות משם מבטיחה.

מממ... תחת משובח של ביזון מלגו. והסלט כלול במחיר.

אמא, זה בשבילך. שלא תגידי שלא רואים אותי.


מצטערת על הפוסט הגשום . השבוע צפוי בובה של מזג אויר
נשיקות יקרים

מגלים את COSTCO

אנחנו מתביישים בעצמנו. במקום לצאת ולגמוע את מכמניה של סאן דייגו היפה, בילינו רוב השבוע בגרירת ישבננו העצל מהחוף אל הבריכה, אל גן המשחקים וחוזר חלילה. תירוץ עלוב לתיירים אנחנו. החדשות הטובות הן שכנראה עברנו את טבילת האש של הקמפינג. למרות הרישוי החסר חזרנו היום לפתק על הדלת המבקש מאיתנו לסור למשרד להסדיר את התשלום החודשי. קיבלנו עוד זמן לכפר על עצלנותנו ולכבוש את העיר.

ובכל זאת השגנו משהו השבוע. בהמשך להתנהלותנו כזבל טריילרים מן המניין, נסענו לצרף את עצמנו לעוד מועדון אמריקאי ידוע. 50$ דמי חבר בCOSTCO מקנים גישה למחסן ענק מלא בכל דבר אפשרי, כמעט הכל בחצי עד שליש מחיר. כמו תמיד יש קט'ץ. הקט'ץ בCOSTCO הוא שהכל נמכר בBULK, יען כי כמויות גדולות. רוצים חיתולים בחצי מחיר? בבקשה, אריזת ענק שמספיקה לשלושה חודשים. חזה עוף ללא הורמונים ואנטיביוטיקה? 6 קילו שקית. עגבניות מרוסקות אורגניות? ארגז של 12. נהדר למי שיש לו מחסן ופריזר שאפשר לאחסן בו גופה, קצת פחות נהדר לנו שבקושי מאחסנים את עצמנו. המחירים הנמוכים בלבלו אותנו והגענו לקופה עם עגלה ענקית. חזרנו לג'וליאן עם השלל ונחתנו חזרה למציאות. אחרי ארגון מחדש של הארונות וסידרה של דחיסות ומעיכות נמרצות כמעט הכל נכנס. החיתולים והמגבונים שוכנו בינתיים אצל מוריס שגם הוא מאיים להתפקע ואילולי היה כזה אוטו חתיך כבר היו חושבים שהוא עגלה של הומלס.

ואם כבר הומלס ובלגנים, היתה לנו גם מתקפת נמלים לא קטנה. נמלים קטנטנות ארגנטינאיות (עם מבטא כבד) טיפסו על ג'וליאן המסכן בהמוניהם. קראנו באינטרנט שהן לא אוהבות פלפל ופפריקה, פיזרנו, אכלו אותם בלי מלח. אפי כבר היה מוכן ללכת לקנות פליט. חסמתי את דרכו בגופי והתחננתי, משקיעים כל כך הרבה באוכל אורגני נטול רעלים, למה לנשום כימיקלים בהתנדבות בגלל כמה נמלים? עוד קצת מחקר והפיתרון הגיע בצורת אבקה בשם במתוסבך DIATOMACEOUS EARTH . זו אבקה שמכילה חלקיקי צמחים מקרוסקופיים מאובנים. עבורנו היא בלתי מזיקה לחלוטין אך נמלים שדורכות בה, הלך עליהן. היא נדבקת לשריון השעוותי שלהן ומייבשת אותן. תוך יממה מאז פיזרנו את האבקה אין נמלים. העסק הזה עובד גם על ג'וקים, דג הכסף, קרציות ועוד מיני מעצבנים. קנינו אותה במספרה לכלבים אבל אפשר להשיג גם במשתלות.

חזרה לשלל מCOSTCO, המציאה הכי גדולה (שתפסה הכי פחות מקום) היתה מנוי תלת חודשי לLEGOLAND במחיר רצפה. כל השבוע הילדים ישבו על המפה הצבעונית ותוו מסלול ישיר לאטרקציות השוות ביותר, עד שנשארה ממנה בקושי מפית מסמורטטת.
היום נערך ביקור הבכורה וההתרגשות היתה בשיאה. LEGOLAND כשמו כן הוא פארק שעשועים בסימן לגו. כל הדמויות במתקנים בנויות מלגו. אפילו מצאנו האגריד (הענק מהארי פוטר) מלגו. הכי מעולה היה שלא צריך לרוץ כדי להספיק הכל ויכולנו לעשות כל מתקן כמה פעמים שהתחשק כי יש מנוי ואפשר לחזור מתי שרוצים. והכי הכי מעולה היה שמצאנו המבורגר עם לחמניה ללא גלוטן. לא הלחמניה הכי אטרקטיבית שנתקלנו בה, קצת מצומקת ודחוסה (ובכלל לחמניות לא חוקיות בדיאטה הפלאו) אבל עבור הילדים זה מקביל למציאת הגביע הקדוש. בארץ הלכנו בערך פעם בחודש למוזס ברמת החייל כדי להתקדש, בארה"ב זו הפעם הראשונה.
ואחרי התגובות הנזעמות משבוע שעבר נכנענו וצילמנו עם הטלפון הנייד העתיק שלי. התוצאות בהתאם. שבוע הבא אינשאללה תגיע המצלמה המיותרת של אמאבא עם חברה שב-מ-ק-ר-ה מגיעה לסאן דייגו. נפלאות הן דרכי הקוסמוס (או שההורים שלי מכירים המון אנשים שב-מ-ק-ר-ה מגיעים לכל מיני מקומות). בכל מקרה איכות התמונות צפויה להשתפר בקרוב.
ואם תהיתם לפשר התלבושת המתנפנפת של שלי, זו תחפושת החיפושית שלה שהיא מתעקשת ללבוש לכל מקום.
הפונפונים/מחושים שבאו איתה כבר נתלשו. אם ישאר ממנה משהו עד החג עצמו אני צנצנת.











ולסיום בפינתנו 100 מתכוני ביזון: צלי ביזונים (מCOSTCO)
לוקחים נתח צלי ביזון (נו טוב, אפשר גם בקר) עושים לו מס'ג טוב טוב עם שום, מלח, פלפל וטימין. מכניסים לתנור 250C ל30 דקות מכבים את התנור ומשאירים בתנור עוד 30 דקות. חותכים לפרוסות כמה שיותר דקות ומזליפים מעל את המיצים והשומן מהתבנית. יאאאמי


נשיקות יקרים