הדלעת המופלאה

חגי הסתיו שלנו ושל הגויים נשזרים יחדיו לשרשרת חגיגית וארוכה. ביום שני (מחר) חל חג ההודיה אנחנו ועוד מי יודע כמה קנדים ואמריקאים נרד על תרנגול הודו אימתני תוך אמירת תודה על כל הטוב שהתברכנו בו.

השנה בייבי נינה של לילך וגלעד, שנתנה הופעת בכורה דרמטית ביום שלישי לפנות בוקר תהווה לנו תזכורת טרייה לפלא החיים ולמה שבאמת חשוב. היתה לי הזכות לשמור על שלושת אחיה הנרגשים בזמן שעשתה את דרכה לאויר העולם. הילדים המופלאים הללו חיכו טעוני אדרנלין לאחותם החדשה עד 3 בבוקר. יהלי הבכור סחט מיץ וקצץ סלט לאמא (עם הכף כבר בפנים שלא תתאמץ) וגוני (הסנדביץ) הפעיל את תיאה הקטנה במרתון של ציורים וגזירות. לו היה מדובר באינדיאנים שלנו, גם אם היו מבטיחים להם שדארת' ויידר ודורה בכבודם ובעצמם יגיחו מרחמי, היו מתעלפים גג ב12 וסלט בטוח לא היה יוצא לי מזה.

הנסיכות שלי ומרלי (ע"ע בוב). כשבאתי לקחת אותן מהגן כל הילדים שיחקו בחצר, הגננת מדאם אני ("אדם אני" בפי שלי) התחילה לשיר, כמעט בלחש. כבמטה קסם התחילו הילדים לאסוף את הצעצועים הפזורים בזה אחר זה לשתי עגלות פלסטיק. התאפקתי חזק שלא לתפוס אותה בצווארון ולהכריח אותה לגלות לי איך לעזאזל היא עושה את זה.

מתכוננים לעונת הסנו-בורד

יום כיפור הגיע. אני מודה שבניגוד לגישה הרווחת, לא נהניתי מהשקט של יום כיפור בארץ. טוב, לא רק שלא נהנתי, זה העלה לי את הנרווים לרמות מסוכנות של חיה בכלוב. אולי אני אינפנטילית אבל הכי אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות, ובעיקר כשמכריחים אותי להיות בשקט. אביבית ויזהר צמו וגם ישנו במלון ליד בית הכנסת כדי לא לנסוע. מזל שיש חברים כאלה צדיקים, הם יצילו אותנו במבול. אין בית כנסת בטאוואסן אז מי שפגענו בו אלפי סליחות מעומק הלב, מקווים שתצליחו לסלוח לנו גם ללא תיווכו של הקב"ה.

כתום-שחור כבר צובעים כאן כל חלקה טובה. מכשפות ועכבישים מתחילים להציץ אז יודעים שמגיע Halloween. תחפושות כבר יש ומאחר והשנה יש גם בית, נסענו ל pumpkin patch כדי לקטוף דלעת שתקשט לנו אותו בכתום. קטיף הדלעות הוא כאן מאורע משפחתי מהמעלה הראשונה, ולגמרי לא משנה שיש ערימות של דלעות בסופר. יש לנסוע לחווה, לבוסס בבוץ, לבחור את הדלעת המושלמת, להביא אותה הביתה, לגלף בה פרצוף (בלי לאבד אף אצבע), להכניס לתוכה נר ולהניח אותה על מפתן הדלת. כל המרבה הרי זה משובח. ראינו משפחות חוזרות מהשדה עם מריצות עמוסות דלעות. איילת ניצן ושי שיחקו אותה עם 3 (כולל אחת לבקנית!) ואנחנו הסתפקנו באחת סמלית אבל עם אופי. החווה המקסימה שקטפנו בה נמצאת בWestham Island אי קטן רצוף חוות שוות, שצף לנו ממש מתחת לאף ואיכשהו עדיין לא ביקרנו בו. כדי להגיע אליו עברנו על גשר עץ מקרקש שרק כלי רכב אחד יכול לעבור בו בכל פעם.

שלט בכניסה לאי, אם באת לעשות בלאגן תחשוב פעמיים..

ושוב יש לי הרגשה שנכנסנו בטעות לסט של איזה סרט.

מקבלים מריצה להעמיס את הדלעות

מאטור!

ים הדלועים

היו גם תרנגולים, חמורים ועיזים כיאה לחווה

דלעת פנטומימאית..

ללא מילים

Haunted house לפי מיטב המסורת בונים מסלול חשוך רצוף במפחידים למיניהם עם מוזיקת רקע וקורי עכביש. איתי האמיץ לא פחד. גור עבר פעמיים עם אבא.

לא רק דלעות, היו גם ירקות אורגנים מעלפים, לשלוף היישר מהאדמה. איזה תענוג.

עגילים

נשיקות יקרים