הפוסט הזה מוקדש לספתי, שהיתה מכינה מעוף אחד קטן ארוחת גורמה ל10 אנשים.
ההודו שקנינו מבעוד מועד לארוחת ת'נקסגיבינג היה בכלל לא קטן (7 קילו), אולי זו הסיבה שבבוקר היום המיוחל ואחרי שבילה יומיים שלמים במקרר, הוא עדיין היה קפוא. זה בכלל לא התאים למתכון של השף העירום שקורא לדחוף את המילוי בין העור של החזה לחזה, והעופיון עוד התעתד לבלות כ5 שעות בתנור פלוס 20 דקות במנוחה. הייתי חייבת למצוא דרך זריזה להפשיר אותו כדי שלא נשב לאכל ב10 בלילה. חיפוש בגוגל העלה אזהרות חמורות נגד הפשרה בטמפ החדר, והציע את שיטת המים הקרים - יש להשקיע את התפלצת במים קרים ולהחליפם כל חצי שעה כדי שישארו קרים. ניג'וס לא קטן, מצד שני לא היה לי עניין להחלות בסלמונלה 10 אנשים (כולל אחת מניקה), מצד שלישי תודה לאל שבחרנו כזה כיור עצום שגם היפופוטם קטן אפשר להפשיר בו. קופסאות השימורים של רוטב הקרנבריז על תקן משקולות.
וכך הוא נראה בצאתו מן התנור. חתיך לא?
ישר לקינוח.. פאי דלעת הורסת משפחות. המתכון של התחתית המתכון של המילוי
ועוד אחת הורסת אפילו יותר מהפאי, בהופעת בכורה בבלוג, קבלו את נינה, התינוקת הרגועה והמתוקה בתבל של לילך וגלעד.
מילאנו את מצוות ת'נקסגיבינג הידועה - אכול עד שיתפקעו כל כפתורי הג'ינס, ועדיין נשאר עוד המון טרקי. למחרת קראנו לגיא ומיכל שיעזרו לנו לחסל השאריות, אבל חוץ מהבשר נשארו גם הרבה נלווים שחינוכי ההונגרי לא נתן לי להשליכם
הטיפטופים של הטרקי בתחתית התבנית הפכו לGravy - רוטב בשר.
הירקות שישבו מתחתיו בתבנית ליד ביצת עין
בתוך הטרקי הייתה הפתעה ארוזה יפה בתוך שקית נייר - שני כבדים ולב. הלב נושנש כחטיף והכבד הפך לפאטה.
העור שלא הספיק להשחים נכנס להשחמה נוספת ונטרף על תקן צ'יפס
היה גם גרון בין ההפתעות שיחד עם העצמות הפך למרק טרקי משובח
הבשר שיצא מהמרק הפך ל salade de boeuf
והכי חשוב, עצם המשאלות. קצת רימינו כי לשנינו יש אותה משאלה.
ואז הגיע תורה של הדלעת שנקטפה בפוסט הקודם. חתכנו לה את החלק העליון, רוקנו את כל הבפנוכו עם כף וחתכנו פרצוף (שמח לא מפחיד לבקשת הקהל)
מהבשר יצא מרק כתום ענק
וגלידה
ומהגרעינים יצאו גרעינים.
כשירד החושך מיקמנו את ג'אקו החתול מחוץ לדלת והדלקנו בתוכו נר. אינסטנט האלווין.
אתמול עשינו שלי ואני יום בנות בונקובר. נסענו באוטובוס וברכבת ליומולדת 3 של שי (של איילת וניצן) אפי נשאר בבית עם הבנים שהטילו ווטו על יומולדת של בנות שבטח תהיה בה עוגה עם פיות.
שלי עשתה חינדלך ליושבי האוטובוס וסיפרה לכל מי שגילה עניין שהיא נוסעת לmy friend's party. המסיבה נערכה בקומה העליונה של חנות צעצועים מפונפנת. הילדים קיבלו דמויות מקרמיקה וצבעו אותן בצבעים מיוחדים לשריפה בתנור. ברגע הקריטי, עת עשתה עוגת המיקי מאוס את דרכה אל ילדת היומולדת, הדהדו ברחבי החדר צלילי השיר הנצחי "אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה". בהמשך גם שרנו happy birthday
בדרך חזרה הביתה ראינו גרפיטי. אפילו הוונדיליסטים מנומסים.
נשיקות יקרים
וספתי הייתה עושה גם רגל קרושה מהרגליים של התרנגולת...
השבמחקהיא הייתה גאה בך וגם אמא שלך בטח מתמוגגת. ואני כבר רואה בעיני רוחי את נכדתך עושה תרגיל דומה לאיזה תרנגול פרא (טוב היא כבר תהיה באמת ציידת או לפחות נשואה לצייד...)
ובקשר לבקשה מהעצם. אל תדאגו, היא תתקיים.
נשיקות
אין, אין מה לומר- מוכשררררררררררררררת ויצירתית ולא רק ספתי שלך הייתה גאה בך - גם אני מאוד גאה בך!!
השבמחקהכל נראה פשוט תענוגג.
אוהבת אתכם, נשיקות וחיבוקים- ספתא רוזלין
מילא sala-de-buf.. אבל tepertou !? [העור הקריספי], שמה זה שידרגת אותו מאמילי . צונאמי הגאוה המציף את ספתי שלך, מיד nגייס אותה, לעמוד לצידך במשימת קישוט ה-Chanuka Bush הבא עלינו לטובה... הילדים נראים מתענגים מהמנעמים, הגלידה נראה שהצליחה לפרוץ את מחסום האנטי להצטלם של איתי ולא סתם, עם חיוך ! אני הולכת לנסות את הפאי, החזיקי לי אצבעות, שהעץ לא יבייש את התפוח.. שק של אהבה. אמא\סבתא.
השבמחקthanks for the update, it seems like all of you are enjoying canada, its so beautiful now,,, your kids are so cure. love you, roy
השבמחק