אבל לפני שלל החוויות מפילדלפיה, אני נענית לבקשת הקהל להציץ לבפנוכו של ג'וליאן.
גודלו של ג'וליאן 28 על 8 (רגליים אמריקאיות). במטרים זה 8.5 על 2.5 מטר בערך.
הערת ביניים, לפני שאתם חולקים שטח כזה קטנטן עם מישהו כדאי לוודא ממש טוב שאתם אוהבים אחד את השני אהבת אמת עזה. קטנותו של השטח פועלת כמו זכוכית מגדלת על היחסים (וגם מכריחה אתכם להתחכך אחד בשני פעמים רבות ביום). אהבת אמת רק תתעצם ותגדל בתנאים כאלה. כל דבר פחות עלול להגמר רע מאד.
אז סידרתי את ג'וליאן לכבודכם. רציתי לצלם כמו שהוא בדרך כלל, ערבוביה כיאוטית של בגדים, צעצועים, מגבות, כלי אוכל, ואברי גוף מתעופפים לכל עבר אבל הפולניה (ההונגריה) שבי לא הסכימה. אי לכך קבלו את ג'וליאן כפי שהוא ל3 דקות לפחות כל יום לפני שהילדים מתחילים לטפל בו.
"הסלון" מצד ימין דלת הכניסה, מצד שמאל המטבח. הספה נפתחת למיטה של הילדים (תמונה שאני אישית מאד אוהבת)
המטבחון ומולו פינת האוכל שגם היא יכולה להפוך למיטה. קלטתם את CNBC מתנגן בטלויזיה? יש דברים שלא משתנים.
תקריב של המטבחון. מי שזוכר את המטבח בבדר 6, עם השיש שלא נגמר, קצת רחמים בבקשה.
הארון של הילדים ליד המקרר. למרבה המזל אנשים חכמים המציאו את המתלה הזה שמתלבש על מוט התלייה ויוצר מדפים.
המקלחת ליד הארון. נראית קטנה אבל גור, שלי ואני מתקלחים בה יחד ועוד נשאר לנו מקום לרקוד בין הטיפות.
חדר השינה "שלנו". בפועל נאספים אליו אי אלו נספחים במהלך הלילה. הדלת מצד שמאל היא של השירותים ומצד ימין של המקלחת
השירותים, איתם יש לנו יחסים אינטימיים יותר משהיינו רוצים. כבר יותר מפעם אחת נפגשנו עם מכרים ישנים שהיינו מעדיפים לשכוח. מערכת הביוב העדינה של ג'וליאן עוד לא פגשה קקרים כמונו, והיא מוחה בדרכה המיוחדת. אנחנו משתדלים להקל עליה עם נייר טואלט מיוחד וטבליות צבעוניות, אך הדרך עוד ארוכה להרמוניה מושלמת. אפי בעיקר מתמודד עם המפגשים הבלתי נעימים הללו, ואני מתגלה כחננה האסטיניסטית מבין שנינו, שבורחת עם כל גוש שמציץ.
אפי מוסיף שזה דווקא נחמד לדעת בדיוק מה כל ילד אכל.
ולבסוף מרכז הבקרה של ג'וליאן. מדווח על הסטטוס של המערכות השונות. יותר רולוונטי במצב של BOONDOCKING (חנייה ללא חיבורים) פחות כשחונים בקמפינג עם חיבורים.
חזרה למעללינו. בין בנק לדואר הספקנו:
למצוא קמפינג נחמד. זה ג'וליאן הקטן ברקע בינות לענקים הלבנים.
לראות מבול מימי נח
אחרי המבול במקום יונה הגיעו אמא ברווזה עם הברווזונים המתבגרים שלה. הם הגיעו ממש עד ג'וליאן כנראה כדי לאכול חרקים שהגשם העלה בדשא. כן זאת שלי ערומה בשלולית. שרה, אני נשבעת, היו 36 מעלות סלציוס.
לראות את פילדלפיה כולל את פעמון החירות השבור המפורסם שפעם היה תלוי בבית הנבחרים בתקופת מלחמת העצמאות של ארה"ב, זימן את הנבחרים לאסיפות, ומאז הפך לסמל למאבקי חירות רבים וטובים. למדנו על מלחמת העצמאות הDECLARATION OF INDEPENDENCE וה CONSTITUTION.
לאכול CHEESESTEAK. המאכל הרשמי של פילדלפיה. זו לחמניה ממולאת בסטייק קצוץ דק דק שוחה בגבינת צ'דר ובצל מטוגן. הזמנו בלי הלחמניה. היה מעולה ביותר
לשחק מיני גולף בין מונומנטים מינייטוריים הקשורים לפילדלפיה.
לראות את הזחל הפרוותי והמוזר ביותר שראינו אי פעם. מן גרסה זחלית של כלב פקינז.
לרכב על קרוסלה עתיקה ומגניבה ב FRANKLIN SAQUARE.
לבקר ב FRANKLIN INSTITUTE מוזיאון מדע עם דגם של לב ענקי שנכנסים לתוכו. הילדים התחזו לחזאים שטוטניקים. ומדדנו את גודל הCARBON FOOTPRINT של משפחתנו. יצא לנו חצי מהאמריקאי הממוצע ועדיין אנחנו צריכים לשתול 364 עצים ולגדל אותם 10 שנים כדי לכפר על עוונותינו לכדור הארץ.
מצאנו פארק שעשועים ענק וחינם בן 200 שנה ובו מגלשת עץ גדולה שהיתה עוד יותר גדולה בימים שעוד לא פחדו מתביעות. מתגלשים בה בעזרת שקי יוטא. כמה פשוט ככה כיף.
היום נסענו לחווה ענקית בפנסילבניה שמאפשרת קטיף עצמי. הנסיעה אל השדות בעגלת חציר ענקית הוסיפה לחוויה. השלל כלל אפרסקים, שזיפים, אוכמניות ותותי יער, ורובו נאכל טרם יכל הגיע לסלסילות. אפי מבקש להוסיף שהיינו אוכלים כפליים אילולא היו 39 מעלות בצל עם 70% לחות.
זהו יקירי, אנחנו נשארים כאן עד יום שלישי ואז נוסעים להארי שמחכה בתפוח הגדול.
נשיקות ואהבה
אז סידרתי את ג'וליאן לכבודכם. רציתי לצלם כמו שהוא בדרך כלל, ערבוביה כיאוטית של בגדים, צעצועים, מגבות, כלי אוכל, ואברי גוף מתעופפים לכל עבר אבל הפולניה (ההונגריה) שבי לא הסכימה. אי לכך קבלו את ג'וליאן כפי שהוא ל3 דקות לפחות כל יום לפני שהילדים מתחילים לטפל בו.
"הסלון" מצד ימין דלת הכניסה, מצד שמאל המטבח. הספה נפתחת למיטה של הילדים (תמונה שאני אישית מאד אוהבת)
המטבחון ומולו פינת האוכל שגם היא יכולה להפוך למיטה. קלטתם את CNBC מתנגן בטלויזיה? יש דברים שלא משתנים.
תקריב של המטבחון. מי שזוכר את המטבח בבדר 6, עם השיש שלא נגמר, קצת רחמים בבקשה.
הארון של הילדים ליד המקרר. למרבה המזל אנשים חכמים המציאו את המתלה הזה שמתלבש על מוט התלייה ויוצר מדפים.
המקלחת ליד הארון. נראית קטנה אבל גור, שלי ואני מתקלחים בה יחד ועוד נשאר לנו מקום לרקוד בין הטיפות.
חדר השינה "שלנו". בפועל נאספים אליו אי אלו נספחים במהלך הלילה. הדלת מצד שמאל היא של השירותים ומצד ימין של המקלחת
השירותים, איתם יש לנו יחסים אינטימיים יותר משהיינו רוצים. כבר יותר מפעם אחת נפגשנו עם מכרים ישנים שהיינו מעדיפים לשכוח. מערכת הביוב העדינה של ג'וליאן עוד לא פגשה קקרים כמונו, והיא מוחה בדרכה המיוחדת. אנחנו משתדלים להקל עליה עם נייר טואלט מיוחד וטבליות צבעוניות, אך הדרך עוד ארוכה להרמוניה מושלמת. אפי בעיקר מתמודד עם המפגשים הבלתי נעימים הללו, ואני מתגלה כחננה האסטיניסטית מבין שנינו, שבורחת עם כל גוש שמציץ.
אפי מוסיף שזה דווקא נחמד לדעת בדיוק מה כל ילד אכל.
ולבסוף מרכז הבקרה של ג'וליאן. מדווח על הסטטוס של המערכות השונות. יותר רולוונטי במצב של BOONDOCKING (חנייה ללא חיבורים) פחות כשחונים בקמפינג עם חיבורים.
חזרה למעללינו. בין בנק לדואר הספקנו:
למצוא קמפינג נחמד. זה ג'וליאן הקטן ברקע בינות לענקים הלבנים.
לראות מבול מימי נח
אחרי המבול במקום יונה הגיעו אמא ברווזה עם הברווזונים המתבגרים שלה. הם הגיעו ממש עד ג'וליאן כנראה כדי לאכול חרקים שהגשם העלה בדשא. כן זאת שלי ערומה בשלולית. שרה, אני נשבעת, היו 36 מעלות סלציוס.
לראות את פילדלפיה כולל את פעמון החירות השבור המפורסם שפעם היה תלוי בבית הנבחרים בתקופת מלחמת העצמאות של ארה"ב, זימן את הנבחרים לאסיפות, ומאז הפך לסמל למאבקי חירות רבים וטובים. למדנו על מלחמת העצמאות הDECLARATION OF INDEPENDENCE וה CONSTITUTION.
לאכול CHEESESTEAK. המאכל הרשמי של פילדלפיה. זו לחמניה ממולאת בסטייק קצוץ דק דק שוחה בגבינת צ'דר ובצל מטוגן. הזמנו בלי הלחמניה. היה מעולה ביותר
לשחק מיני גולף בין מונומנטים מינייטוריים הקשורים לפילדלפיה.
לראות את הזחל הפרוותי והמוזר ביותר שראינו אי פעם. מן גרסה זחלית של כלב פקינז.
לרכב על קרוסלה עתיקה ומגניבה ב FRANKLIN SAQUARE.
לבקר ב FRANKLIN INSTITUTE מוזיאון מדע עם דגם של לב ענקי שנכנסים לתוכו. הילדים התחזו לחזאים שטוטניקים. ומדדנו את גודל הCARBON FOOTPRINT של משפחתנו. יצא לנו חצי מהאמריקאי הממוצע ועדיין אנחנו צריכים לשתול 364 עצים ולגדל אותם 10 שנים כדי לכפר על עוונותינו לכדור הארץ.
מצאנו פארק שעשועים ענק וחינם בן 200 שנה ובו מגלשת עץ גדולה שהיתה עוד יותר גדולה בימים שעוד לא פחדו מתביעות. מתגלשים בה בעזרת שקי יוטא. כמה פשוט ככה כיף.
היום נסענו לחווה ענקית בפנסילבניה שמאפשרת קטיף עצמי. הנסיעה אל השדות בעגלת חציר ענקית הוסיפה לחוויה. השלל כלל אפרסקים, שזיפים, אוכמניות ותותי יער, ורובו נאכל טרם יכל הגיע לסלסילות. אפי מבקש להוסיף שהיינו אוכלים כפליים אילולא היו 39 מעלות בצל עם 70% לחות.
זהו יקירי, אנחנו נשארים כאן עד יום שלישי ואז נוסעים להארי שמחכה בתפוח הגדול.
נשיקות ואהבה
אתמול ראיתי את הבלוג דרך הנייד של אלון, היה דיי שווה להגיע לעבודה בבוקר.
השבמחקגוליאן שלכם זה כל כך את, לפני התמונות הצלחת להעביר את החום והביתיות שהיו לכם בבדר 6 לקראוון.
אלון ביקש ממני למסור שאת כותבת מדהים, וכיף לו לקרוא כל עדכון שאת שולחת.
שחר וגיא מזכירים את הבנים ומאוד מתגעגעים (ולא רק בהקשר של star wars), שחר מראה לחברים שלו את הבלוג ומספר לגולם על החוויות שלכם, מבטיחה ששחר יכתוב בערב.
אצלנו הכל בסדר, שיגרה של קיץ, קייטנות, חום, לחות ועוד כמה עדכונים שאעדכן אותך מאוחר יותר,
אלון התחיל בהראל לפני שבוע וחצי, הוא מבסוט מאוד, מהתפקיד, מהאווירה, מרגיש שם בית, השעות נורמליות, בשעה 18:00 כבר רוב המחלקה נעלמת הביתה, שזה חיובי...
נשיקות לכולם, מתגעגעים מאוד
איריס
וואו ! איזה כיף אתם עושים ! בית קטן אבל מה זה מגניב. נראה שאם הגעגועים שלנו יגעגעו מידי, יהיה גם לנו מקום בפינת האוכל, או יותר עדיף שנשלח אתכם למוטל ונישאר עם החמודמודים ! הצטערתי שלא הייתי שותפה להמשך השיחה אתכם אחרי שהתנשקה,דקה לפני שפציאנט שלי [ששכחתי שאמור להגיע..]זעק את בדידותו בכניסה לדירה.. מתכון הקורקבנים:להזהיב בצל קצוץ בשמן זית וחמאה, לטגן קלות את הקורקבנים ולהוסיף, פפריקה בנדיבות, מלח,שום כתוש,פלפל\גמבה\עגבניה קצוצים+כוס מים וכשמבעבע, להוריד ללהבה קטנה עד שנוזלים מצטמצמים. לטעום ואם לא רך מאד להוסיף מים ושוב... לתקן תיבול ובתאבון.חיבוקים והרבה אהבה. אמא\סבתא.
השבמחקאיזה כיף לשמוע את קולותיכם בסקייפ. הילדים האלה חמודים ברמות! וגם הבלוג שלכם!
השבמחק4 האריס מחכים לאיתי בניו יורק. כולם מתפלאים שבגילו הוא קורא כבר הארי אבל אנחנו בכלל לא.
נשיקות
אבא/סבא
איריס יקירתי, אתמול הבנים הסתכלו בתמונות אצל שחר ומארוחת הפרידה והתגלגלו מצחוק כאילו שחר וגיא שם איתם. הם כל הזמן "משתפים" אותם במשחקים שלהם ומתגעגעים מאד. תגידי לאלון תודה על המחמאה. אני שמחה שהכל על מי מנוחות אצלכם שימשיך כך. נשיקות לכולכם.
השבמחקאמאאבא, כשתבואו אנחנו מבטיחים לפנות את חדר השינה לכבודכם, אנחנו נישן באוהל בחוץ :) רק זהירות מהמרפקים של גור. אוהבים אתכם.
הי איתי,
השבמחקלספר של הארי פוטר קוראים, הארי פוטר ואבן החכמים.מה הלייזר עשה שנתקלתם בו (במוזיאון)?
אתמול התחלתי קייטנה חדשה שקוראים לה אוליבייה, בקייטנה אנחנו עושים ניסויים מגניבים, אתמול עשיתי הר געש, את ההר געש עושים : לוקחים קרטון, מקשטים אותו (אני לא קישטתי הרבה) ושלא נשכח כשמקבלים את הקרטון צריך להיות בו חתך בצד ובאמצע שמים את המבחנה, בתוך המבחנה צריך לשים :אבקת אפיה או סודה לשתייה וחומץ ואז זה מתפרץ עם בועות גז, זה מאוד יפה, תנסה לעשות את זה אצל ג'וליאן ולא נשכח לעשות את זה עם הצעצועים, מעניין איך אמא שלך תגיב שתעשה את הניסוי הזה.. :-)
נראה לי ממש כיף לחיות בתוך ג'וליאן.
אני רוצה לראות תמונה של הלייזר בלב הענק, זה שנשמע כואב לעבור דרך קווי הלייזר (למרות שאמא הסבירה לי שזה לא כואב)
יאללה ביי
שחר
איזה יופי ואיזה כיף אתם עושים, ממש חיים משוגעים והכי חשוב- אוניברסיטה של החיים מכל ההיבטים ואתם נראים מאושרים ואוהבייייים למרות "הקופסא" בה אתם דחוסים ומתחככים. ונכון אמרת מיה- זה רק מעצים את האהבה הגדולה שכבר קיימת ביניכם וכן גם בין הילדים.
השבמחקואיריס הטיבה לתאר- המשכת לשמור על האאוירה שהייתה בבדר 6.
ואפי , בכל זאת ירש משהו מאביו - בזמן אמת חייב להיכנס לפעולה גם אם היא הכי הכי לא נעימה ומצליח בה - אפי אני גאה בך.
ולגבי הערום של שלי, אני סומכת עלייך מיה שהיא לא תהיה כך לולא החום הגבוהה אני בטוחה שהיה לה תענוג גדול.
בקיצור- המשיכו בחיים המשוגעים ושתפו אותנו בתמונות המקסימות ולנו נותר רק להמשיך לקרוא בשקיקה את כל הקורות אתכם.
אוהבת אתכם ומתגעגעת מאוד, ביום שבת חגגנו ליפית יום הולדת בתל- אביב ואתם הייתם מאוד חסרים.
נשיקות וחיבוקים
סהתא רוזלין
משפחת המקסימונים והיפים: אהבתי את הבית החדש שלכם. את הירוק המרגיע בכל פינה(בפנים ובחוץ) ואת השיש האינסופי. המקלחת נראית חוויה מאתגרת. בעיני רוחי ראיתי אותך עומדת וחופפת ראש, את שלי יושבת על המדרגה וצווחת משמחה ולגור..האמת שלא הצלחתי למצוא לו מקום. אבל אם את אומרת שנותר לכמה טיפות לרקוד בשמחה אזי את ודאי צודקת.
השבמחקעדי ילדה תינוקת חמודה לפני כ-שלושה שבועות. בניתוח קיסרי מעט לפני הזמן. היא נשמעת בסדר. עייפה, כואבת אבל בסדר.
הפוסטים שלך מהנים ביותר. הילדים היפים שלכם מצליחים להעביר בתמונות כייף גדול ולך מאיה מאוד מתאים לבן.
אוהבת-ורדית
עכשיו, שלא כמו בעבר, קצת קשה לתפוס אותך בטלפון :-) בשביל לאחל לך מזל טוב, אז בובי, שיהיה לך המון מזל טוב, שתהיי מאושרת, שתמשיכי להיות את (את יודעת שלווה ורגועה) וכמובן שתגשימי את כל חלומותיך (אצלך החלומות תמיד ברי ביצוע)..
השבמחקאיריס
תודה איריס חמודתי על האיחולים. אין לכם SKYPE ? אם לא הגיע הזמן
השבמחקthis trip is getting better and better every day, . keep going and write us more, also more pictures, they are great. love, roy
השבמחק