את הלילה האחרון העברנו בWALMART כדי לפצות במקצת על העלויות הגבוהות שמצפות לנו בניו יורק. יש יתרונות ללינה בוולמרט, כמו סרטי וידאו להשכרה בדולר בלבד והאפשרות לקפוץ שנייה לחנות אם חסר חלב.
המשכנו שמחים וטובי לב ואז צפצף לנו ארס תוצרת לונג איילנד (שממילא נסע עם החלונות פתוחים) והזהיר אותנו שאסור לנו לנסוע על הכביש המהיר הזה, הודינו לו והתעלמנו, כי הרי אנחנו לא משאית וכו. כך כל קילומטר בערך ציפצף לנו מישהו, והתריע בפנינו. אנחנו בשלנו, האמריקאים הקרציות לא מבדילים בין משאית לטריילר.
ואז ראינו אותם. את הגשרים של מחוז לונג איילנד. הגשרים הללו הם מהזן הנמוך והם מפוזרים בהמוניהם לכל אורך הכביש הארוך הזה. לפני כל גשר יש שלט גדול ובו כתוב גובהו של המעבר מתחתיו. 
התיעצות מהירה מעלה שאין לנו מושג מה גובהו של ג'וליאן. ניסינו לברר באינטרנט אבל הוא חשב שזה זמן טוב לתקוע את המחשב. את הגשר הראשון ( בן 10 רגל ) עברנו בקלות, אך ככל שהתקדמנו הלכו הגשרים והנמיכו בהדרגה, שאבנו אומץ מאוטובוס בית ספר שנסע לפנינו שהיה נראה לנו קצת גבוה מאיתנו, והשתדלנו לעבור באמצע הגשר היכן שהקשת הכי גבוהה. כמה גשרי 9 רגל, 8 רגל, 7 ומשהו רגל, עברו ביעף, כל מעבר מלווה בתפילה קטנה לאלוהי ארבעת הדתות.
כשהגענו לגשר בגובה 7 רגל, כבר לא היו לנו ביצים ויצאנו ביציאה שהיתה ממש לפניו.
הGPS שלא הבינה מדוע נטשנו את המסלול ניסתה להחזיר אותנו אל אותו כביש ארור, וכך נותרנו לנווט בכוחות עצמנו בפריפריה.
החלטנו להשאר כאן הלילה. האנשים הנחמדים שגרים כאן ברחוב בטח קצת מבולבלים למראנו. מחר בבוקר נמשיך במשימת חיפוש הקמפינג בדרכים צדדיות, נשאיר את ג'וליאן וניסע סוף סוף לניו יורק סיטי.
לילה טוב ונשיקות
גור מוסיף: "קיבלתי שריטות ביד כשנפלתי מהמדרגות של ג'וליאן. נתנו לי לנוח בספה אצל ג'וליאן ואז נרפאתי"
מאיה יקרה שלנו,
השבמחקהודעה שהועברה
מאת: lea bendor
תאריך: 28 ביולי 2010 22:53
נושא: ימולדת שמח למאיה
אל: lea bendor lea.bendor@gmail.com
מאיה יקרה שלנו,
היום, לפני 35 ש', כמו היה זה אתמול, הגחת לעולם עם מצפן ומכחול.
המצפן שכיוון אל מחוץ לקופסא וסרב בחינניות לאיזו שהיא מוסכמה.
והמכחול, משך לו בגוונים את חזותך כשל נסיכה,
את חשיבתך לברורה וזכה
ואת נפשך לצלולה ונטולת מסכה.
כשבני השנה עירסלו דובונים ובובות, את תיזזת לצלילי "מחול החרבות",
כשחברותיך בצעדי בלט תיזזו, אצילותך בסייף ראשים הזיזו
וכשבנות גילך חיפשו את הדרך בין גואה למאצ'ו פיצ'ו, דוורי ישראל ההזמנות
לחתונתך הפיצו.
לתוך השפיות הנורמטיבית של זוגיות מכבדת ואוהבת, הורות מסורה ומחוייבת,
שילבת עם ה-mind of your own , בחירות שופעות סיגנון :
את הפסיכולוגיה שבאמתחתך, הובלת בלי היסוס היישר להיי-טק,
כשמהוירטואלי עולמך הפנימי חש מרוט, שמת ערדליים ויאאלללה לנגרות !
והמצפן לא נח לרגע, שוב בוחן ומוצא הכיוון.
מהצלצול ושעורי הבית מעוררי התיסכול, את הזאטוטים עם חיוך, את מקפיצה
ל-home school, שהורחב השנה ל-world school....
אנחנו מלווים אותך, את אפי, איתי, גור, שלי, מוריס וג'וליאן, בגאווה ואהבה.
המשיכי להיות כ"כ מיוחדת, מגוונת ומפתיעה.
בשבילנו את ממש מתנה !!!
מזל טוב אבאמא.
נ.ב.
את הנ"ל, שאמא כתבה לבדה אתמול בלילה, מצאתי בתגובות לאחד מהפוסטים העתיקים שם יצא לאמא להדביק אותה...
וזה ממני
השבמחקמאיוש
בוקר טוב ומזל טוב לך ביתי.
כשהיינו אנחנו בני 35 נטלנו אותך ואת אחיך, אמרנו יפה שלום להורינו ועברנו לגור מעבר לים. אומרים שההיסטוריה אף פעם לא חוזרת על עצמה במדויק אבל כאן נראה לי יש לנו דיוק חזרה לא רע בכלל. ועוד מחשבה - כשעזבנו את עומר לכיוון המרכז והשארנו אותך ואת אפי בדרום אמרת ששמעת על גוזלים שעוזבים את הקן אבל לא שמעת על קן שעוזב את הגוזלים...
הפעם זה כמו שצריך להיות, הגוזלים (בתוספת גוזלי הגוזלים) עזבו את הקן. אז עופו לכם גבוה ורחוק ורק המשיכו לתאר לנו את המראות והתחושות, כמו שאתם עושים כל כך יפה בבלוג הזה.
הרבה אהבה, נשיקות ואיחולים ביום הולדת זה, אחד המשמעותיים בחייך (ובחיינו).
אבא
סרט מתח הבלוג הזה ,הפך להיות....אין מה להגיד, אתם לומדים כל יום משהו חדש וכמו שצריך...מהנסיון ! כיייפו ותבלו. ד.א ,עם הברכה שתוכננה להיות יצירה משותפת [כמוך...] נותרתי לבדי ב11 בלילה אמשלצלילי החרופ העמוק אליו צלל אבא אחרי שתי שניות...הייתי כפסע מלצלול אחריו אבל משהו לא נתן לי. בסביבות 1:00, לאחר מאבק מוכר בטכנולוגיה, סיימתי ושלחתי. ואז נפל לי אסימון [לגבי סיבה אפשרית לדחף להמשיך ולבד!] זו היתה השעה שיצאת לאוויר העולם, אחרי fucking שעה וחצי של צירי לחץ... היה שווה ! גם אז וגם אתמול. נשיבוקים אמא\סבתא
השבמחקנראה שיש פקק תנועה בדואר האלקטרוני בכיוון אליי אחרת אין הסבר לעיכוב הזה כשאני ממש אבל ממש מחכה לבואו.
השבמחקמיה ואפי יקרים שלי, זה שאתם אמיצים ולוקחים סיכונים- כבר הוכחתם לכולם, עם ההתפעמות למראה הנוף והאובייקטים המדהימים - שהם הילדים המקסימים שהאושר ניבט מעיניהם, הדופק שלי הואץ למקרא הדברים, הצלחת למתוח אותי, ושמחתי מאוד שבסוף החלטתם עד כאן....
ובנוסף למייל האישי שכתבתי לך מיה על איחוליי ליום הולדתך אוסיף ואומר שתמשיכי להיות את מה שאת, ברוכת כישרון ויצירתיות וליהנות מהם וממשפחתך עד בלי די.
ולאה- במהלך השנים התרגלנו לכישורים הספרותיים של מיקי לא ידעתי שגם את בורכת בהם- אז מה אנחנו מתפלאים שיש לנו את מיה ככזו- כשם שאת זכית בה כך בורכתי אני שזכיתי בכלה שכזו- טפו טפו טפו.
ומיקי- אני כבר מזמן מזמן, מאז צץ הרעיון של ה- וונקובר, אמרתי- "נו מה פלא .. הרי..", ההיסטוריה מסתבר חוזרת על עצמה ובעיניי הוכחתם, אתה ולאה שבהחלט כדאי שהיא תחזור עם כל הקושי והגעגוע שלכם ושלי.
אני, במחשבה שלי למדתי להתמודד עם הגעגועים כבר מזמן מזמן, ומשתדלת מאוד לא לדאוג לכלום כי למדתי שדאגה זו אנרגיה לא טובה אז אני מכריחה את עצמי ליישם, אז ככה אני מוצאת את עצמי מתעסקת בדברים שלא יאפשרו לי לשקוע במחשבות, אתם שם רחוקים, יפית נסעה לברצלונה- מתנת יום הולדת, ואם לא אז היא בת"א עסוקה במה שחשוב לה ומורן ושמרית עסוקים בשלהם.
בזמן האחרון מתעסקת עם אבא שלי שאשתו שוב נסעה לצרפת, מתכננת ומתאמת לוחות זמנים - מי ישן איתו, מי יעשה שבת מי ינקה וכו'. מארגנת שוב ושוב את הבית בעיקר עכשיו עם כל הדברים שהבאתי מהבית שלכם כך שיראה כמה שפחות עמוס, מסודר וטבעי, הולכת לראות את אביתר המקסים שהתחיל לתת איזה חיוכון- לא יותר מפעם עד מפעמיים בשבוע למי שחשב שארבוץ שם בגלל הקירבה וכמובן, איך לא, התחלתי ללמוד קורס הנחיית קבוצות ברחובות השיעור הראשון עשה רושם מבטיח ואני מקווה שכך ימשיך.
ואתם- תמשיכו בכיופים, הנאות ולמידה אינסופית ואנחנונמשיך ליהנות מהתיאורים והידע שמפורטים כאן ביד רמה, נמשיך להתגעגע ונחזיק לכם אצבעות בידיים וברגליים.
אוהבת אתכם מאוד מאוד
שבת קסומה ומלאת אהבה
חיבוק ענק ונשיקות מצלצלות
סבתא רוזלין
מיה היקרה,
השבמחקמזל טוב ליום הולדתך.
מצאת דרך לחגוג יום הולדת בלתי נשכח!
אני מאחלת לך כל טוב והמון ימים של אושר ונחת עם אפי והילדים.
אני מעריצה אותך!
תמשיכי לכתוב את בלוג הנפלא ולעדכן.
אני לא יודעת למה בדיוק אתם מחכים שיגיע לניו יורק (מה זה המשלוח של ההארי פוטר הזה שאתם מזכירים ובגללו אתם נוסעים לניו יורק?) אבל אני מאחלת לכם שזה יגיע במהרה.
אני גם מאחלת לכם מכל הלב שתמשיכו במסע של חייכם ושהוא יהיה נפלא כמו שהוא נראה מהכורסא בסלון כשקוראים את הפוסטים שאת כותבת.
דרך אגב.....אהבתי את הפאראפראזה על "הגשרים של מחוז מדיסון".
יום הולדת שמח.
גלי
תודה לכולם על האיחולים והברכות עשיתם לי את הבוקר אתמול.
השבמחקאמא הרשי לי לנצל הזדמנות פמבית זאת להתנצל באיחור קל של 35 שנה על צירי הלחץ הנוראיים שהתייסרת בהם עד שהראש השמן שלי הואיל לצאת. חבל שלא היתה אז שיטת KAY. אני אוהבת אתכם כל כך ויודעת שזכיתי בפייס כשהגרלתי אתכם.
שרה, אם כל החמותות היו כמוך לא היו יותר בדיחות על חמותות. אין כמוך טובת לב, מעניקה ונפלאה. אוהבת אותך. ואגב הספרים ששלחת לגור ושלי מנעו תקרית דיפלומטית מהמעלה הראשונה. גור הרגיש חשוב שגם הוא קיבל ספרים ולא רק איתי, ושלי הרי חייבת כל מה שיש לאחים שלה. חסכת לנו כאב ראש גדול ולגור כמה שעות אצל הפסיכולוג.
everyone writes so nice and creative, i feel like i need to go back to school to learn how to keep up with you. this sounds like a journey of a lifetime. please keep updating us and have fun. shalom
השבמחקיקרה שלי, תודה על המחמאות ואת יודעת שזה הכל הדדי.
השבמחקאני מאוד שמחה שהקלתי על המצב, לי זה היה ברור שכולם חייבים לקבל משהו מאחר ואני מכירה את "נפש בהמתו" מה שנקרא.
דמיינתי את תגובתו של גור לולא היה מקבל משהו וזה היה ... חבל"ז!!
אני רק מקווה שהבחירות שלי היו טובות ומועילות.
ושוב באהבה ענקית ונשיקות