אנחנו עדיין כאן בDC. מסתבר שמרצדס יצרו אוטו נחמד ורב פעלולים, מפרסמים אותו כבעל יכולות גרירה מרשימות אבל שכחו שכשגוררים משהו מרשים צריך גם לפעמים לעצור. לשם כך לא מספיקים הברקסים של האוטו צריך להפעיל את הברקסים של הנגרר. לא רק שמרצדס לא דאגו לזה בעצמם הם גם דאגו שהתקנה של מרכיב כזה תהיה כאב מלכותי בתחת. קודם כל היינו צריכים להזמין 5 חלקים שונים אחד בכלל מפולקסווגן (לא כולל המרכיב עצמו) אחר כך בילינו יומיים בנסיון למצוא מי שיהיה מוכן לגעת באוטו המתוסבך שלנו. הרוב המכריע היו חכמים וסירבו ברגע ששמעו שזה מרצדס. פראייר אחד נמצא לבסוף, מתקין מורשה גדול בתורה, רקדנו משמחה. אפי נסע שעה צפונה, 3 טכנאים מוכשרים ניסו במשך שעתיים ואז הרימו ידיים.
המוסך המרכזי של מרצדס הציע לנסות תמורת 8! שעות עבודה שהן כ1200$. נותרה השאלה האם לשפוך כסף על הבעיה או לנסוע לג'וליאן (הטריילר) בצפון קרולינה, שם האנשים שמכרו לנו אותו הציעו לנסות.
ובינתיים יש 3 חמודודים לשעשע. אבל אני אתן לאיתי ולתמונות לספר לכם:
התור לרכבת התחתית היה ארוך והחלק הכי מהנה היה להכניס את הכסף למכונה. המכונה הוציאה כרטיס ושלחנו את הכרטיס לפתח שנפתח וכל אחד עבר. אבא דחף את גור כדי שיעבור לפני שזה יסגר. גם שלי עברה על הידיים של אמא. התקשנו למצוא את הרכבת אבל בסוף מצאנו. עלינו על הרכבת, אני החזקתי בעמוד ושלי וגור ישבו. ירדנו בתחנה השמינית והגענו לעוד רכבת ושוב נפתחו השערים (שלי קבלה מכה בראש מהשער). שוב חיכינו לרכבת ונסענו.
הגענו למוזאון החלל והאויר. קודם כל ראינו איך האוויר פועל. הלכתי עם אבא לFLIGHT SIMULATOR שזה דגימת טיסה. היה תור ארוך מאד ובסוף הגענו. אמרו לנו להתאמן על משחק מחשב. היה לו מסך קטן, אבא היה הPILOT ואני הייתי הGUNNER הPILOT טס במטוס והGUNNER יורה פצצות טילים מתכווננים ויריות. נכנסו לתוך המכונה, אבא הפך אותנו באוויר המכונה התהפכה, אני ואבא צרחנו ובסוף הרגנו אויב אחד. יצאנו מהFLIGHT SIMULATOR התרגשתי מאד (ואבא כמעט הקיא) ואז הלכנו לראות את המטוסים של מלחמת העולם הראשונה. ראינו גם מטוסים ממלחמת העולם השנייה. גור מאד רצה לעלות לעלות גם על ה FLIGHT SIMULATOR ולא הרשנו לו בגלל שחשבנו שהוא יפחד. ראינו מטוסים וחלליות. בסוף הלכנו לחנות מזכרות. גור קנה חללית עם שלט שעוד לא הצלחנו לפתוח כי אין לנו מברג. ואני קניתי מים וחוברת STAR WARS.
למחרת נסענו לבית הלבן. זה היה בית יפה אבל לא מספיק גדול בשבילי. הצטלמנו הרבה. היו שם שני CARS של המשטרה והיה שני VANS של המשטרה, והיה גם שני שוטרים על אופניים. היו שם מלא מצלמות אבטחה. הייתי רעב מאד אז הלכנו למסעדה. הזמנו רק את מה שהיה בלי גלוטן ויצאנו.
הלכנו משם לפארק עם ברווזים. היו צחוקים. ברווז אחד הבריח את השני כדי לקבל עוד אוכל. ברווז אחד יצא מהמים. הקטע הכי מצחיק זה שבטעות זרקתי על ברווז אחד פירור וברווז שני ניקר ולו בתוחס ועשה קואאאק!.
הגענו לאנדרטה של חיילים שנהרגו בקרב בויאטנם. היו שם המון שמות על הקיר. ואז הגענו למקדש כזה של לינקולן. אברהם לינקולן היה נשיא ארצות הברית שהתנגד לעבדות ונהרג בסוף כמו כל הנשיאים שמתנגדים למשהו.
הגענו לאנדרטה של חיילים שנהרגו בקרב בויאטנם. היו שם המון שמות על הקיר. ואז הגענו למקדש כזה של לינקולן. אברהם לינקולן היה נשיא ארצות הברית שהתנגד לעבדות ונהרג בסוף כמו כל הנשיאים שמתנגדים למשהו.
באוטו חזרה המצאנו שיר: מנצנץ כוכב בהיר בשמים הוא מאיר הוא נוצץ כזבל רע בעולם מטונף נורא מנצנץ כוכב גדול בשמים הוא יפול.
אתמול היינו בגן חיות ענק! ראינו הרבה חיות והיו שם מקלחות כאלה ברחוב ששטפו אותנו ועשו קשת. היה כיף. בסוף קנינו בובה של למור (כמו ג'וליאן) בחנות מזכרות.
אין לי כח יותר לספר עכשיו אני רוצה לשחק. מתגעגע איתי.
איזה כיף לקרוא את מה שאיתי כתב. מזל שוושינטון היא עיר המוזיאונים. קחו אותם למוזיאון השואה. זה יתאים להאופטימיות הנובעת מהשיר שהמצאתם ...
השבמחקככה זה שלא רוצים להשאר באותו מקום ולעשות אותם דברים - נהיה מענין במלוא מובן המילה. מקווה שהבעיה המענינת עם הברקסים תפטר בהקדם ותוכלו כבר לצאת לדרך. אולי כדאי לכם להגיש בקשה לגרין קארד. יכול להיות שכבר יהיה לכם ותק..
אנחנו נהנים בלי ברקסים. הכל לפי הצפיות ויותר.
איתי תמשיך לכתוב לנו ותן נשיקה לגור ונשיקה לשלי בשמנו.
נשיקות גם לגדולים
אבא/סבא (סבתא מאייתים סבתא)
הי איתי.
השבמחקוואוו איזה חוברת מגניבה, מה יש בתוכה..יש דברים מעניינים.
מה שלומך ?
נראה לי שממש COOL להיות בסימולטור..איזה מזל שאבא שלך לא הקיא בסוף
גם גיא פה לידי ומאד נהנה מהתמונות ומכל הסיפורים
זהו, אני מאוד עייף, מכל היום, כי הייתי בקיטטנה היום, והיתי בבריכה שבקיטנה והיה ממש כיף שם, ואח"כ הלכתי לחבר ושיחקתי שם בWII כי בבית אסור לי כי אני וגיא התנהגנו לא כ"כ יפה, מזל שאצל חברים מותר לי .
אז לילה טוב, מתגעגע אליך
ממני שחר
הי אהובים שלי,התענגנו על התאור המרתק של איתי על מה שעובר עליכם בוושינגטון והתמונות... הדביקו לי עווית של חיוך לפנים וצלילי פעמונים בלב, למשך כל שעות היום. אם לשפוט על פי כל מה שחויתם ולמדתם בימי התקיעות בדי.סי. כל עכבה לטובה... ובכל זאת יאלללההה שיסדרו לכם כבר את השטרונגול המעצבן הזה וצאו לדרך.אנחנו, מדלגים בין איי יוון, על ספינה מדליקה עם צוות מפנק וחמישים חוליגנים שובבים ,ששוכחים בני כמה הם... מניחה שהשייט הזה, משמש מרחב מעבר שמפחית בשלב זה את הצביטה בלב נוכח המרחק שנפתח בינינו, נראה כשנחזור לשיגרה... ילדים מקסימים שלנו , המשיכו להנות ולשלוח תאורים מפורטים, כי זה מואי כיף לנו ! נשיבוקים והמון אהבה לכולכם. אמא\סבתא.
השבמחקיקרים שלי, בדיוק היום חשבתי מתי יגיע האות, והנה בא בקולו של איתי עם התמונות הנפלאות והתיאורים המרשימים, שמחה לשמוע שאתם נהנים גם אם הדברים לא לגמרי מסתדרים לפי התכנית, הרי קבעתם שאתם זורמים, אני מקווה שהכל יסתדר לכם במהרה ובינתיים תמשיכו לעשות חיים ולעדכן אותנו לעתים קרובות יותר.
השבמחקכאן אני סיימתי לארגן את כל הדברים שלכם, לא היה לי קל (נפשית) אבל מתנחמת בעובדה שאתם נהנים.
כבר מתגעגעת , כל אימת שאני עולה למעלה, בפינת הטלויזיה כל הסלון שלכם, אתם מןל עיניי ומדמיינת אתכם יושבים על הספה.
אוהבת אתכם מאוד
חיבוקים ונשיקות לכולכם
אני מקווה שהפעם אצליח לפרסם את ההערה שלי. אם אתם קוראים את זה אז הצלחתי. חמודים שלי!!!! נראה שכיף לכם וזה עושה גם לי כיף. את השיר שלכם אני חושבת שצריך ללמד בשיעור ספרות, הוא מאוד חכם ונכון ואני מבינה שאולי מושפע ממלחמת וויאטנאם? יש להזכיר לילדים שגם אצל הוויאטנאמים היו שמות רבים שלא נכתבו על הקיר בוושינגטון, לא כדי לבאס אותם חס וחלילה, רק כדי שלא יחשבו שהאמריקאים יצאו המסכנים הראשיים בסיפור.. אבל אני סומכת עליכם שאתם עושים את העבודה ומגדלים פציפיסטים לתפארת מדינת קנדה :)
השבמחקלמה לא נתתם לגור לעלות על המטוס המדומה?! אתם יודעים שהוא צלח את נדנדת המוות בקיבוץ של מורן ואפילו רצה פעם שנייה? תשאלו אותו הוא יספר לכם.
כל הסיפור הזה עם הברקס נשמע כמו ברקס אבל מה לעשות, צריך ברקס. זה טוב שאתם מתכשלים על ההתחלה, ההמשך יהיה קל יותר.
אתם מטריפים!!!!!!! אני אוהבת אתכם עד עמקיי נשמתי! ממתינה לאזרחות שלי בסבלנות - יפית.
דרך אגב אפי, עוד שנה מהיום אני איתן איצקוביץ', מתקתקת את התופים :)
איזו חגיגה של גרויים קסומה! רק מקריאת הקורות אותכם, מרגישים שותפים ל world schooling שאתם מנהלים שם... והתמונות..חגיגה לעיניים. צלמו גם את מוריס וג'וליאן מחוברים להם יחדיו וגם כמה תמונות של האקשן בתוך ג'וליאן, לא יזיקו. היום ,אינשאאלללה יצאו ספרי הארי פוטר לדרך עם שמוליק אקרמן. המשיכו להעשיר את חייכם בעוד הרבה חוויות מסעירות ומיוחדות והמשיכו לחלוק אותן איתנו.. חיבוקים נישוקים ושק של אהבה לכולכם. אמא\סבתא
השבמחקהי מאיה ואפי, וכמובן שלישיית החמודים,
השבמחקההורים היו כאן אתמול וספרו על הבלוג. התלהבתי מהרעיון. אמא שלחה לי את הלינק, השקעתי כשעה ונהניתי מכל רגע! תודה. הצטרפתי, אני מקווה שאקבל את המשך התעלולים שלכם. אגב רועי שרית ושני הילדים יצאו לטיול בצד המערבי של ארה"ב. הם לא רכשו את ג'וליאן, רק את מוריס. הם ישנים בבתי מלון...
היום הם בנרנד קניון.
נהיה בקשר, כל הכבוד לכם! אתם מגשימים גם את חלומותיי!, חנה
הי חנה! כיף לשמוע אותך! עד מתי רועי ושרית שם? אולי נוכל להיפגש בדרכים?
השבמחק